רכבת ישראל העניקה לחברת מדידות עבודות בהיקף של מיליוני שקלים, תוך הפרת הנוהל הפנימי שלה לבחירה בין חברות שזכו במכרז. כך מגלה (31.3.16) פסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אביגיל כהן.

הרכבת בחרה במכרז בדצמבר 2013 בשלוש חברות מדידות: מ.ת.ב מדידות ופוטוגרמטריה, מ.ל סנה מדידות והנדסה, א. פנקס ובנו, ומודדי הגליל. הרכבת התחייבה במסגרת המכרז, כי לכל עבודה שהיקפה מעל 50,000 שקל, היא תבצע התמודדות פנימית ("תיחור") בין ארבע החברות, כדי לקבוע מי מהן תבצע את אותה עבודה.

בינואר 2016 החליטה ועדת המכרזים של הרכבת שלא להאריך את ההתקשרות עם מ.ת.מ, לאחר שהתברר שבשנתיים הקודמות היא ביצעה עבודות בהיקף של 7.5 מיליון שקל - פי שלושה מהעבודות שביצעו כל שלוש החברות האחרות יחדיו. נציג החברה הסביר לוועדה, כי מ.ת.מ ביצעה עבודות בהיקף של 3.8 מיליון שקל במסגרת פרויקט חישמול הרכבת - ונבחרה לבצען בלא שהתקיים הליך ה"תיחור".

הוועדה הורתה ללשכה המשפטית ולאגף הרכש של הרכבת לבחון כיצד אירע הדבר. בדיון נוסף נמסר לוועדה, כי נציגי היחידות העושות שימוש בשירותי המודדים טענו שחברת מ.ת.מ נותנת את השירות הטוב ביותר, וכי הצעת המחיר שלה הייתה הנמוכה ביותר - אך התברר שהם לא פנו לכל ארבע החברות. לאור זאת החליטה החברה, משיקולים של שוויון והוגנות כלשונה, שלא להאריך את ההתקשרות עם מ.ת.מ.

כהן קיבלה את עתירתה של מ.ת.ב והורתה להאריך את ההתקשרות איתה. תחילה היא קובעת, כי המחלוקת בין הצדדים היא בתחום דיני המכרזים ולא בתחום דיני החוזים, ולכן לבית המשפט לעניינים מינהליים יש סמכות להכריע בה. לגופם של דברים אומרת כהן, כי מאחר שאיש לא טען שנפל פגם בהתנהלותה של מ.ת.ב - אין מקום "להעניש" אותה על הפגמים הנטענים בפעילותה של הרכבת. השופטת כהן ציינה בנוגע להעדפת מ.ת.ב., כי "ניתן לראות מהפרוטוקולים השונים כי הם היו שבעי רצון מהעותרת וסברו כי המחירים שהציעה הם הטובים ביותר והשירות שהיא נתנה הוא הטוב ביותר".

הרכבת חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את מ.ת.ב ייצגו עוה"ד אמיר ויתקון, ירון סילבר ושחר שמח, ואת הרכבת - עו"ד שמואל גלינקא.