ח"כ קורן: להפחית את מינון הביקורת השיפוטית

ח"כ נורית קורן (ליכוד), חברת הוועדה למינוי שופטים, אומרת (יום ג', 5.4.16) ששופט צריך לפרש את החוק לפי כוונת המחוקק, ולא לתת פירוש משלו לכוונה זו. "יש נושאים שמראש בית משפט צריך לומר: אני לא דן בהם, יש ממשלה שנבחרה על דעת הרוב, היא צריכה ליישם את המדיניות שלה. הביקורת השיפוטית צריכה להיות במינון נמוך יותר". היא דיברה בכנס לשכת עורכי הדין.

נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, הגדירה אקטיביזם כ"נכונות של בית המשפט להתערב בהחלטות של רשויות שלטוניות. אני מאוד מאמינה במה שלמדתי בשיעורי האזרחות בשנות הדינוזאורים של הפרדת הרשויות. לצד זאת, לא ייתכן שלא יהיה הכלי שמשמעו הביקורת של בית המשפט. היא צריכה להיות מאוד מתונה ומדודה, אבל היא חייבת להתקיים.

"ניסיתי לנסח הגדרה מתי יש מקום לאקטיביזם שיפוטי: נקודת החיכוך בין העיקרון של הפרדת הרשויות לבין חוש הצדק - וזה יכול להיות הגנה על האזרחים, מלחמה שחיתות או הרבה דברים אחרים - היא המצדיקה אקטיביזם שיפוטי. המבחן החשוב ביותר הוא מבחן הסבירות: כאשר משהו נראה בלתי סביר ובלתי צודק בעליל, יש מקום להפעלת האקטיביזם השיפוטי".

ח"כ יוסף ג'בראין טען, כי אין אקטיביזם שיפוטי בהחלטות הנוגעות לפלשתינים ולשטחים, וכי בית המשפט העליון הפך למפלט האחרון לקבוצות הפועלות למען זכויות אדם. קורן הגיבה: "יש עודף פסיקה לטובת הערבים". ח"כ מיכל רוזין טענה, כי דבריה של השרה איילת שקד בכנס היו "עלייה בדי-9 על בית המשפט העליון", שכן בכך היא מבקשת לנהל את המדינה ללא כל ביקורת ומנסה להטיל אימה על השופטים ולהפוך את בית המשפט לחותמת גומי.


לנדוי מתח ביקורת


ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר שלא היה נכון מצידו להשתמש במילים "לעלות על בית המשפט העליון בדי-9". לדבריו, ישראל הפכה לממלכת הרשות השופטת, שהפכה את עצמה לרשות-על שבעיני עצמה מבינה בכל דבר. "רוב שופטי ביהמ"ש העליון לא רוצים להיות בזירה הפוליטית, כי אחרת - בשביל מה צריך בחירות", טען. הוא תקף את ביקורתה של הנשיאה מרים נאור עליו ועל פוליטיקאים אחרים ואמר, כי היו החלטות של העליון שהם אשר לא היו ראויות למדינה יהודית ודמוקרטית.

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הזכיר כי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, משה לנדוי, מתח על האקטיביזם השיפוטי ביקורת לא פחות חמורה מזו של השרה איילת שקד. לדעתו, יש נושאים שבהם אסור לבית המשפט להתערב, כגון תוכנית ההינתקות, אך כאשר הוא עושה זאת - הדבר בא על חשבון עניינים שבית המשפט צריך לעסוק בהם ולכן העליון כורע תחת הנטל.

לעומת זאת, המשיך פרידמן, בית המשפט צריך לדון בנושאים כמו הגיור, משום שמדובר בזכויות הפרט. עוד טען, כי כאשר בג"ץ קבע שראש הממשלה אינו זכאי לייצוג נפרד - הופכת את היועץ המשפטי לממשלה לסותם פיות של השלטון הנבחר. "כאשר בית המשפט העליון טועה - זו החלטה סופית. כך גם החלטות של הממשלה הנבחנות בקלפי", סיכם. "המאבק יימשך כל עוד בית המשפט לא יבין זאת".