שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, מאשרר (יום א', 10.4.16) את פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 1998 וקובע, שגם עבירות רכוש עשויות ליצור עילת מסוכנות שתוביל למעצר עד תום ההליכים.

הנדל דחה את ערעורו של פנחס זיידמן, החשוד בהונאת משרד החינוך ב-2 מיליון שקל, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רם וינוגרד) לשולחו למעצר בית עד תום ההליכים נגדו. על-פי כתב האישום, זיידמן ייסד וניהל עמותות חינוכיות אשר קיבלו ממשרד החינוך כספים במרמה, תוך דיווח שקרי על רישום תלמידים שאינם מתגוררים בישראל ודיווח על תלמידים הרשומים במוסדות חינוך אחרים.

סניגורו של זיידמן, עו"ד אריאל כפרי, טען שאין כל עילה לעצור את מרשו. הנדל אומר תחילה, כי קיימות ראיות לכאורה המצדיקות את הארכת מעצרו של זיידמן, ומכאן עובר לדון בעילת המסוכנות. על כך הוא אומר:

"אכן עבירות הרכוש בהן הואשם העורר אינן מקימות חזקת מסוכנות. אולם, כשם שבמצב בו העבירה המופיעה בעבירות החיקוק שבכתב האישום יוצרות חזקת מסוכנות סטטוטורית, בסמכותו של בית המשפט להורות על שחרור הנאשם; כך העובדה שהעבירה המופיעה בכתב האישום אינה כלולה בקבוצת העבירות היוצרות חזקת מסוכנות, איננה סוגרת את הדלת בפני בית המשפט להורות על מעצר הנאשם עד לסיום ההליכים".

הנדל מזכיר בהסכמה את הלכת רוסלן משנת 1998: "עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים,
עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את ביטחון האדם ואת ביטחון הציבור". במקרהו של זיידמן, הוא קובע, אופי העבירות מצדיק מעצר עד תום ההליכים. הנדל אישר את תנאי מעצר הבית שקבע וינוגרד. את המדינה ייצגה עו"ד רחלי זוארץ-לוי.