חברים בארגון הפשע של שי מוסלי, המואשמים בין היתר במספר מעשי רצח, עשויים ליהנות מהקלה בתנאי מעצרם בשל מחדליה של הפרקליטות בהעברת חומרי חקירה ובשל מידע כוזב שמסרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. כך עולה מהחלטתו (יום ג', 12.4.16) של שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל.

המדינה ביקשה להאריך ב-150 יום את מעצריהם של אביאל וואהל, ליאור גרינברג, עמרם כהן, ניר דבח, אלון מימון, שי אשולי, רועי אשולי וקובי יום-טוב. הראשון מואשם בשלושה מעשי רצח, שלושת הבאים מואשמים בשני מעשי רצח, עוד שלושה מואשמים בקשירת קשר לרצח, והאחרון - בשוד ובסחיטה באיומים. כתבי האישום נגדם הוגשו במאי 2015 ועד היום לא החליטה השופטת שרה דותן האם להאריך את מעצרם עד תום ההליכים, תוך שהם מוחזקים במעצר.

זילברטל אומר, שהעיכוב הבלתי מתקבל על הדעת בהחלטה על המעצר נובע לא רק מהכמות העצומה של חומר החקירה, שכן הסניגורים היו יכולים להסתפק בעיקרו כדי לטעון לשאלת הראיות נגד מרשיהם, אלא גם מכך שהמדינה לא מסרה את כל החומר - ואז טענה שכן מסרה אותו. הוא מצטט את החלטתה של דותן מהשבוע שעבר (5.4.16):

"בסיומו של הדיון בתאריך 6.3.2016 הסתבר כי רשימת חומרי החקירה, אשר הועברה לידי הסנגוריה, לוקה בחסר (בלשון המעטה)... בהמשך להצהרת ב"כ המאשימה, מיום 17.11.15, ולפיה כל החומר נמסר 'למעט עמדה אחת [של האזנת סתר] שחסרים בה מספר מצומצם של שיחות'... הועברו לסנגורים מאות תקליטורים ומספר רב של קלסרים.

"מכיוון שהדיון התנהל בהקלטה, ומכיוון שטרם הוגשו לי כל חומרי החקירה במחלוקת ורשימות הסנגורים באשר לחומרים החסרים, לאחר השלמות שנערכו בימים האחרונים, ומאחר שמדובר בכתב אישום מופלג בחומרתו המחייב לאפשר לסנגורים הכנה מעמיקה של חקירת עד המדינה, החלטתי לבטל את ישיבות ההוכחות שנקבעו החל מחודש מאי 2016". דותן קבעה שההוכחות יחלו להישמע ביוני השנה - דהיינו 13 חודשים לאחר הגשת כתב האישום.

זילברטל אומר, כי הוא מאמץ את הערכתה של דותן בנושא, ודוחה את טענות המדינה שאינן עולות בקנה אחד עם החלטות אלו. לדבריו, אם התמשכות ההליכים הייתה נובעת רק מהיקף החומר - היה מקבל ללא היסוס את בקשת המדינה. אולם "הליקויים השונים שנפלו באופן ובקצב העברת חומרי החקירה, כמו גם העובדה שטענות הסנגורים בהקשר זה טרם התבררו במלואן, צפויים לעכב עד מאוד את תחילת שמיעת ההוכחות בתיק העיקרי.

"...תחילת שמיעת ההוכחות וחקירת העדים מותנית, במידה רבה, בהעברת חומר החקירה במלואו למשיבים ולבאי-כוחם, על-מנת שיוכלו לנהל את הגנתם כראוי וכדי שההליך יהיה הוגן. כל עוד נותרו מחלוקות טעונות בירור באשר לחוסרים מהותיים בחומרי החקירה שהועברו לסנגורים, ברור כי המשפט אינו יכול להתחיל, וזאת ללא קשר ישיר להיקף התיק. לכך יש לתת משקל רב בעת בחינתה של בקשת המדינה להארכת מעצר נוספת, בעיקר נוכח התנהלותה בהעברת חומרי החקירה לעיונם של באי-כוח המשיבים".

לדברי זילברטל, התנהגות המדינה הייתה צריכה להביא לדחיית בקשתה, אך לנוכח העבירות החמורות המיוחסות לנאשמים - הוא האריך את מעצריהם ב-90 יום. לצד זאת הוא קבע, כי הסנגורים רשאים להגיש למחוזי בקשות פרטניות לעיון חוזר ולהציע חלופות מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני, והמחוזי יחליט כראות עיניו. לבסוף מדגיש זילברטל, כי אין הוא נוקט כל עמדה ביחס להחלטה האפשרית, מציין שהאישומים המיוחסים לארבעת הראשונים מציבים בפניהם משוכה גבוהה, אך אומר שלמרות זאת - יש לבחון את האפשרויות כפי שהורה.

את המדינה ייצגו עוה"ד אופיר טישלר, קלאודיה בילנקה, מוריה גרין ומיכאל כהן, ואת הנאשמים - עוה"ד משה שרמן, אורית בראל, ירום הלוי, יורם שפטל, תמיר סננס, דורון נוי ושחר חצרוני.