העליון: כללים לערעור על פסק בוררות

בית המשפט העליון קובע לראשונה (יום ג', 12.4.16) הלכה מחייבת בנוגע ליישום הסעיף בחוק הבוררות, המאפשר לצדדים להגיש ערעור ברשות על פסק בוררות בטענה לטעות מהותית בו.

מדובר בסעיף 29ב, אשר נוסף לחוק בשנת 2008 וקובע: "צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין; ערעור כאמור יידון בשופט אחד, ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט". עד לתיקון זה לחוק, ניתן היה לערער על פסק בוררות רק בשל שורה סגורה של עילות שעסקו בבוררות עצמה (לפי סעיף 24 לחוק) ולא בפסק שנקבע בה.

השופט יורם דנציגר מציין, כי מדובר באפשרות מוגבלת: יש צורך באישורו של בית המשפט, ויש להראות לכאורה שהבורר טעה בצורה יסודית ביישום הדין ובשל כך נגרם עיוות דין. מטרתן של מגבלות אלו ברורות - הוא מעיר: שלא לפתוח פתח רחב מדי, אשר יציף את בתי המשפט ויחתור תחת עצם מהותו של מוסד הבוררות.

מצד שני, ממשיך דנציגר, "קריאה 'צרה' ודווקנית של אמת המידה הקבועה בסעיף 29ב לחוק עלולה להקשות עד מאוד על האפשרות לקבל רשות לערער על פסק הבוררות לבית המשפט. על כן, כדי שתוגשם כוונת המחוקק, נראה כי ראוי לקרוא את הסעיף באופן שיהיה רחב דיו על-מנת להגשים את תכלית ההסדר".

לפיכך, הוא מאמץ את דעת היחיד של השופט נעם סולברג וקובע: "אין להציב בפני המבקש מכשול גבוה מדי, שימנע ממנו כל אפשרות מעשית להשיג על טעויות שנפלו בפסק הבוררות, באופן שירוקן מתוכן את סעיף 29ב לחוק". דנציגר אומר שמובן שאין אפשרות ליצור מראש רשימה של עילות הערעור, ויש להמתין להתפתחות ההלכה.

עוד אומר דנציגר, כי יש להבחין בין עילות הערעור על פסק הבוררות למחוזי ובין העילות לערעור לעליון. ערעור למחוזי בודק טעויות בפסק הבוררות, בעוד ערעור לעליון בודק האם נוצר עיוות דין גם בהתחשב בדיון שהתקיים במחוזי. בעוד הדיון בעליון יהיה בגלגול שלישי וייערך רק בנושאים עקרוניים, אין לקפוץ יתר על המידה בערעורים למחוזי ובדרך זו למנוע הגשת ערעורים כפי שקבע המחוקק.

דנציגר גם מציין, כי מי שמערער לפי סעיף 29ב - צריך לכלול בערעורו גם טענות לפי סעיף 24, אם יש לו כאלו. לבסוף אומר דנציגר, כי הגשת ערעור למחוזי לפי סעיף 29ב, אינה מונעת להגיש לאחר מכן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לקבל את ערעורה של חברת מ.אדלר הנדסה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בנוגע לבוררות שהתנהלה בינה לבין יחזקאל קטן בפני השופט בדימוס מנחם נאמן. המחוזי פסק הוצאות לטובתו של קטן, למרות שנאמן נמנע מלעשות זאת, והעליון השיב על-כנה את החלטתו של נאמן.

השופטים צבי זילברטל ומני מזוז הסכימו עם דנציגר. את החברה ייצגו עוה"ד מיכאל מאיר וזוהר לביא, ואת קטן - עו"ד אליהו בן-עזרא.