רשויות מקומיות רבות בישראל צברו גירעונות כבדים עקב ניהול כושל ובכל פעם פנו לממשלה כדי שתפרע את החשבון ותוך זמן קצר שבו לגירעון.
הרשויות המקומיות סיימו את שנת 2002 בגירעון שוטף של כ-1.2 מיליארד ש"ח. גרעון זה מתווסף לגרעון נצבר שמתקרב לסכום של כ-6 מיליארד ש"ח. ההתנהלות הגירעונית של חלק מן הרשויות המקומיות פוגעת באפשרות מתן השירותים לתושבים ומטילה עול כבד על תקציב המדינה.
תיקוני החקיקה שהגיש משרד האוצר בנוגע לרשויות המקומיות, אושרו בכנסת במסגרת חוק ההסדרים, שעבר אמש (ד', 7.1.04) בקריאה שלישית. תיקונים אלו יבטיחו, כי אם יוגש סיוע כספי, הוא יבטיח אחת ולתמיד, את שיפור מצבה של הרשות המקבלת אותו.
באוצר אומרים היום (ה', 8.1.04), כי תיקוני החקיקה יסייעו לקבוע מסגרות לתוכניות הבראה, שיביאו לייצוב מצבן התקציבי של הרשויות המקומיות ויקטינו את הגירעונות באופן יעיל, עקבי ומתמשך.
להלן תיקוני החקיקה שאושרו בנוגע לרשויות המקומיות:
- מינוי גובה ממונה - במקרים בהם יימצא כי רשות מקומית אינה אוכפת את החוק ואינה גובה מיסים באופן סביר, תינתן לממשלה הסמכות למנות לרשות המקומית נציג מטעמה, שיאכוף את החוק ויפעל לגביית המיסים במקום הרשות;
- מינוי חשב מלווה - לאפשר לשלטון המרכזי להתערב באופן מיידי, ברשות מקומית אשר מנוהלת בצורה גירעונית בתקציבה השוטף, ובכך לצמצמם את יצירת הגרעון השוטף והגדלת גירעון נצבר. משמעות התיקון לחוק הינה הגדרת סמכויותיו של חשב מלווה הממונה על-ידי שר הפנים, כך שיוכל לבצע את תפקידו ולמנוע התנהלות גרעונית ברשות המקומית;
- חשב מלווה בעל סמכויות תפעול - במקרים בהם התחייבו רשויות לביצוע תוכנית הבראה והן אינן עומדות בה, מוסמך שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה סמכויות תפעול מלאות לתקופה קצובה של 6 חודשים. הסמכה זו נותנת בידי השרים אפשרות לנסות ולסייע לרשות מקומית אשר מתנהלת, על-אף מינוי חשב מלווה, בצורה גירעונית ללא צורך בהפעלת הסמכות הקיימת בחוק לפיזור מועצת הרשות ומינוי ועדה קרואה;
- תנאים מצטברים לפיזור מועצה - בהמשך ובנוסף לסמכות השר למנות ועדה קרואה, ייקבעו בתקנות קריטריונים אשר יכללו בין היתר, את שיעור הגירעון המצטבר, השוטף ושיעור גביית המיסים, אשר בגינם יהיה חייב שר הפנים למנות ועדה קרואה;
- הגשת תקציב העירייה 3 חודשים לאחר אישור תקציב המדינה - החל מהיום, רשות מקומית שלא תאשר תקציב תוך 3 חודשים מתאריך אישור תקציב המדינה, תפוזר המועצה ויודח ראש הרשות וזאת בדומה לנוהל הקיים בכנסת;
- חברות עירוניות מיוחדות - מתן אפשרות לרשות מקומית לבקש, והסמכת שר הפנים לאשר הקמת חברה עירונית מיוחדת על-ידי הרשות המקומית. במסגרת חברה זו נאמנות הדירקטורים נתונה לחברה ולא לרשות כנהוג כיום. שינוי זה יאפשר פיתוח וגיוס מקורות נוספים לרשויות מקומיות אשר יבקשו לעשות כן, במסגרת מטרות ותנאים שיוגדרו מראש על-ידי שרי הפנים והאוצר בתקנות;
- פיזור מועצת רשות ללא הדחת ראש הרשות ולהיפך - שר הפנים יוכל לפצל את האחריות לכישלונה של הרשות המקומית, בין ראש הרשות לבין המועצה, ולהעביר מתפקידו את הגוף הרלוונטי בלבד. בניגוד לנהוג עד עתה - החיוב לפזר את שני הגופים;
- הגדרה מחודשת של תפקידי הגזבר - גזבר רשות מקומית מהווה את הציר המרכזי לצד ראש הרשות, בכל הנוגע להתנהלותה התקציבית של הרשות. הסעיפים בחוק העוסקים בגזבר רשות מקומית, מטילים על הגזבר את האחריות לניהול תקציב מאוזן ואת הסמכות הנדרשת לו לשם ביצוע תפקידו, ובכלל זה את ההגנה על משרתו מפני פיטורים לא עניניים, במקרה שביצע את עבודתו נאמנה;
- תיקון פקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין) - הסדרת נושא סיווג נכסי המדינה ותשלומי הארנונה של המדינה לרשויות מקומיות וצמצום ההתדיינות המשפטית הארוכה והיקרה, שמתקיימת עקב חוסר הבהירות בעניין זה, וכל זאת תחת הבהרה חד-משמעית, שאין כוונה לשנות את סך הסכומים שמשולמים על-ידי הממשלה כארנונה לרשויות המקומיות;
- חוק האזרחים הותיקים - חוק אזרחים ותיקים מעניק הנחה אוטומטית בארנונה לאזרחים ותיקים ללא קשר להכנסתם. יוצא מכך, שאזרח ותיק אשר הכנסתו גבוהה, זכאי לאותה ההנחה שזכאי לה אזרח ותיק אשר הכנסתו נמוכה. לפיכך, תוקן העיוות ונקבע כי אזרח ותיק אשר הכנסתו גבוהה מ-150% מהשכר הממוצע במשק, לא יהיה זכאי להנחה;
- איגוד ערים - החוק מאפשר למספר רשויות להתאגד ולפעול יחד בנושא מסויים, ליצור יתרון לגודל ולהפחית את עלויות השירותים. התיקון בחוק מסמיך את שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, להורות על הקמת איגוד ערים, במקרים בהם נדרש הדבר ובהמשך להמלצת ועדת חקירה שהוקמה לצורך כך. כמו-כן, הוגדרו בתיקון נהלים להפעלת איגודי ערים, בין שהוקמו בהוראת שר הפנים, ובין שהוקמו על-ידי רשויות מקומיות.
