היהלומן אלון (לוני) גרינקר פעל ממניעים זרים כאשר עמד בראש צוות בוררים של הבורסה ליהלומים - טוען היהלומן משה כהן, בבקשתו לבטל את פסק הבוררות שנתן הצוות.

בפנייתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב מתייחס כהן (14.4.16) לפסק הבוררות אשר חייב אותו לשלם 15,000 דולר ליהלומן אריאל מיטרני ו-100,000 דולר לאמו, ריימונד מיטרני. לדבריו, הערכאה הראשונה של הבוררים דחתה את התביעות ההדדיות שלו ושל מיטרני, אך הערכאה השנייה - בראשותו של גרינקר - חייבה אותו בתשלום זה (למרות שריימונד מיטרני כלל אינה חברת בורסה).

כהן מונה מספר מקרים שלשיטתו היו חייבים להביא את גרינקר לפסול את עצמו מלדון בעניינו. לטענתו, רק משום שתקנון הבורסה אוסר על חבריה להיות מיוצגים בידי עורכי דין בהליכי הבוררות, הוא לא ידע בזמן אמת שקיימות עילות לפסילתו של גרינקר. עוד הוא טוען, כי נגד גרינקר מתקיימת חקירת משטרה בחשד להדחת עד, הטרדת עד, איומים ושיבוש מהלכי משפט, בעקבות תלונתו של היהלומן בנימין רוזנטל.

לדברי כהן, בזמנו מסר גרינקר נגדו עדות שלא הייתה אמת בבוררות בינו לבין היהלומן צ'רלי נוימן, ולכן היה עליו לפסול את עצמו. עוד אומר כהן, כי הוא מיודד עם היהלומן אלון ארבוב, אותו ייצג בזמנו רוזנטל - וגם זו סיבה לכך שגרינקר יתנקם בו.

לבסוף מציין כהן, כי היהלומן עופר נאור - שטען בשמו בבוררות - ייצג בזמנו את היהלומן יעקב סלע בבוררות מול פודי חלפון, אותו ייצג גרינקר ואשר כללה האשמות הדדיות קשות. לדבריו, גרינקר קנס פעמיים את נאור ב-1,000 דולר במהלך הבוררות ואף הטיל עליו מורא, כאשר איים שיכפיל את הקנס.

בפיו של כהן טענות גם לגבי הליך הבוררות עצמו. לדבריו, ישיבה אחת נוהלה רק בפני הבורר הנרי גרסטלר, ואילו הבורר ניסן בוק נרדם או נמנם מספר פעמים במהלך הדיונים. עוד הוא טוען, כי למרות שלקה בליבו במהלך הבוררות, סירב גרינקר לדחות את דיוניה והם התקיימו בהעדרו. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד עמית המפל וטרם הוגשה תגובתו של מיטרני.