נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, ד"ר אברהם אברהם, ביטל (יום א', 24.4.16) מכרז של רשות מקרקעי ישראל לבנייה עצמית של 43 יחידות דיור בשכונת מורדות עפולה הצעירה. אברהם קבע, כי הזוכים במכרז תיאמו את הצעותיהם, עובדה המתווספת לפגם מהותי שנפל במכרז עצמו.

46 הזוכים הם ערבים, ש-22 אורגנו בידי מוחמד מוקארי והציעו 255,555 שקל תמורת כל מגרש דו-משפחתי ו-199,000 לכל מגרש חד-משפחתי. אברהם מצביע על שלל ראיות לכך שמדובר בהצעות מתואמות: כל מציע ביקש מגרש אחר, כל המציעים קשורים בדרך זו או אחרת למוקארי, הוא הוציא לכולם את הערבות הבנקאית ומילא עבורם את ההצעות, ואף סיכם עימם שהחברה שבבעלותו תסייע בהליכי התכנון והבנייה. תיאום דומה נמצא בקרב עוד ארבעה מציעים, שהציעו 255,777 שקל לכל מגרש.

אברהם קובע: "די לי בכך, שהתיאום בין המציעים פוגם פגם חמור בעקרון השוויון, עיקרון העומד ביסודם של דיני המכרזים... בהתנהלותם זו הפרו המציעים המתואמים את מאזן השוק הטבעי; הסבו נזק לאינטרס הכלכלי של מזמין המכרז, בכך שמנעו הגשתן של הצעות אופציונליות; פגעו בסיכויי הזכייה של יתר המציעים; והגדילו באופן ממשי את סיכוייהם שלהם לזכייה" - ואף הצליחו בתוכניתם.

לצד זאת, מצביע אברהם על פגם חמור בניסוחו של המכרז בנוגע למחירים המבוקשים. הוא קובע, כי מהניסוח לא ניתן היה לדעת האם מחיר המינימום המבוקש כבר כלל את היותה של עפולה אזור עדיפות לאומית - חוסר בהירות שמשמעותו שהמחיר עשוי היה להיות כפול או מחצית מזה שניתן היה להבין.

אברהם אומר, כי צירופן של שתי סיבות אלו מוביל למסקנה, כי אין מנוס מביטולו של המכרז, בשל הפגיעה החמורה שלו בעקרון השוויון. למרות שחלק מן הזוכים כבר השקיעו בתכנון בתיהם, אומר אברהם, אין בכך כדי להוות עילה מספקת לשינוי דעתו. יתרה מזאת: המציעים המתואמים הביאו על עצמם את הנזק, ואילו ייתכן שהמציעים תמי הלב לא היו זוכים אלמלא הפגם בניסוח.

אברהם דוחה את הטענה, כאילו העתירה באה לעולם רק משום שמדובר בערבים שזכו במכרזים בעיר יהודית. אברהם אומר, כי הדבר לא נטען בעתירה והוכחש בידי העותרים, והוא עצמו אינו בוחן כליות ולב, אלא מכריע בהתאם לטענות ולראיות.