משתמש באוטובוס? כך נמנף לך את החוויה

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה מקיימת התייעצות עם הציבור, שנועדה להגדיל את מספר עליות הנוסע לתחבורה הציבורית ואת אחוז הפיצול בין נסיעות בתחבורה הציבורית לרכב הפרטי.

באתר התייעצות שפתחה, מבקשת הרשות הצעות לפתרונות אשר בכוחם להשפיע לחיוב על חווית המשתמש וכך לשפר את שביעות רצון המשתמשים, ואף לעודד שימוש בקרב אלו שאינם משתמשים
בתחבורה ציבורית כיום. כמו-כן, בזירת התייעצות אחרת מבקשת הרשות עצות גם לתפעול מיטבי של מערכות התחבורה הציבורית כדי להביא לתפעול מיטבי שלהן.

חווית המשתמש בתחבורה הציבורית מתחילה טרם עליית הנוסע על אמצעי התחבורה, כבר בשלב תכנון הנסיעה, ומסתיימת בשלב ההגעה אל היעד. לכן, ישנם אלמנטים רבים, אשר חשיבותם ותפישתם היא סובייקטיבית.

המדידה של האלמנטים המשפיעים על חווית המשתמש נעשית לרוב על-ידי סקרי שביעות רצון. אלו, יכולים להעשות על-ידי רשויות, מפעילי תחבורה ציבורית ואף ארגונים עצמאיים. כך למשל, בסינגפור, רשות התחבורה היבשתית עורכת סקר שנתי בו נשאלים נוסעי התחבורה הציבורית על בטיחות וביטחון, זמן המתנה, אמינות, מידע על השירות, תחנות, נוחות, זמן הנסיעה ושירות הלקוחות. בהלסינקי, פינלנד, הנתונים הנאספים בסקרי שביעות רצון על תחבורה ציבורית בעיר מונגשים לציבור באמצעות מאגר נתונים אינטרנטי. הנתונים הנאספים הם על דיוק, מהירות נסיעה, שילוביות, זמינות מידע, נהיגת הנהג ועוד. ​כיום, במדינת ישראל, משרד התחבורה עורך סקרי שביעות רצון אחת לשנתיים ברכבת ישראל, ובמהלך שנת 2016 צפויים להערך סקרי שביעות רצון בכל אשכולות מפעילי האוטובוסים.

בשנים האחרונות ניכר כי מגמת הגידול באוכלוסייה במדינת ישראל אינה מלווה בגידול זהה במספר האוטובוסים ובנסועת האוטובוסים בקווי השירות. עם זאת, ניתן להצביע על גידול במספר נסיעות הנוסע - בין 2013 ל-2015 חל גידול של כ-24 מיליון נסיעות נוסע ברכבות ובאוטובוסים. וב-2015 לבדה, נאמדו כ-654 מיליון נסיעות נוסע בכלל אמצעי התחבורה הציבורית. כמו-כן, מגמת הגידול ניכרת באופן בולט בכמות הנוסעים ברכבת ישראל לאורך יותר מעשור.