נפסל המכרז להקמת רציף מלט באשדוד

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, ביטלה (יום ג', 17.5.16) את המכרז שפרסמה חברת נמלי ישראל להקמה ולהפעלה של רציף לייבוא מלט בנמל אשדוד (רציף 30).

מדובר במהלך שנועד להכניס תחרות לשוק המלט, הנשלט כיום בידי נשר. המטרה היא, שאת הרציף יפעיל מי שייבא בעצמו מלט ובכך ישבור את המונופול של נשר. אגמון-גונן קיבלה את עתירותיהן של חברת מלט הר-טוב ולב-ברון נגד תנאי המכרז. נשר מייצרת 85% מהמלט בו נעשה שימוש בישראל, ולב-ברון מייבאת את היתרה.

מלט הר-טוב, בעלת מפעל מלט באזור התעשיה הר-טוב שאותו רכשה אשתקד מידי נשר, יצאה נגד תנאי הסף שמנע ממנה להתמודד במכרז כיצרנית נוכחית של מלט, באומרה שהתנאי מנוגד למטרתו היסודית של המהלך: עידוד התחרות. לב-ברון התנגדה לשורה של תנאים מרכזיים במכרז, ובין היתר טענה שקביעת הזוכה בהתאם לדמי השימוש שישלם לנמלי ישראל - תביא להתייקרות המלט במקום להוזלתו. עוד טענה, כי תנאי המכרז יוצרים חוסר שוויון בין המתמודדים בו, וכי תקופת ההתארגנות המוצעת - שנה - ארוכה מדי.

אגמון-גונן מצביעה על שורה של פגמים במכרז, שכאמור הובילו אותה למסקנה שיש לפסול אותה. ועדת המכרזים לא ציינה דבר לפרוטוקול, פרט לכך שהיא מעידה על עצמה, כי שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים. ועדת המכרזים לא שיתפה בתהליך את משרדי האוצר והתחבורה, על-אף שכך נקבע בהחלטת הממשלה, ועל אף פניות ממשרד האוצר. עוד נקבע, כי ועדת המכרזים קיבלה חוות דעת מארבעה מומחים, כאשר מהם שלושה היו נגועים בניגוד עניינים.

אגמון-גונן קובעת, כי לאור המורכבות בסוגיות התחרות בשוק המלט, ולאור הוראות חוק הריכוזיות, היה על חנ"י לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים לפני הוצאת המכרז. היא מדגישה, כי גם אם הממשלה לא עושה שימוש בסמכותה ואינה מורה לחברה כיצד לפעול, על חברה ממשלתית לשקול שיקולים של טובת הציבור - מה שלא עשתה חנ"י במקרה זה. לדעת אגמון-גונן, כאשר מדובר בחברה שנמצאת בבעלות הציבור, מוטלת ביתר שאת חובה זו על נושאי המשרה בה.

תנאי הסף שפסל את מלט הר-טוב מהתמודדות אינו מידתי, נפסק, בין השאר כיון שחנ"י לא הוכיחה שהוא אכן מקדם את התחרות.
על פני הדברים, יש חלופות לתנאי הסף שיפגעו פחות במלט הר-טוב. לדעת אגמון-גונן, לא יכולים לעמוד שניים מתנאיו המרכזיים של המכרז: קביעת הזוכה לפי דמי ההרשאה ומתן תקופת התארגנות של שנה.

לאור הפגמים בהתנהלות ועדת המכרזים, ובעיקרם השאלה האם התנאים שנקבעו במכרז מקדמים את מדיניות בממשלה, נקבע, כי על ועדת המכרזים לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים ולמשרדי האוצר והתחבורה, ורק לאחר קבלת התייחסותם לדון שוב בתנאי המכרז כולו. אגמון-גונן גם נתנה לוועדת המכרזים הוראות מפורטות בנוגע לנושאים שעליה לשקול, המומחים שביכולתה להעסיק והפרוטוקול שעליה לנהל.

חנ"י תשלם למלט הר-טוב הוצאות של 70,000 שקל, וללב-ברון - 25,000 שקל. את מלט הר-טוב ייצגו עוה"ד ניר קהת, נאוה קרואני, אסף פריאל ועומר בוסתנאי; את לב-ברון ייצגו עוה"ד עמי אסנת, ורדה לבון ותמר דולב; ואת חנ"י - עוה"ד יוסי לוי, אסף שובינסקי ואייל בן-שושן.