בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר (יום א', 11.1.04) עונש של 24 שנות מאסר בפועל על איתי ליבוביץ', המכונה "הפדופיל מתל אביב". ליבוביץ', בן 24, הורשע לפני כחודשיים בארבעה אישומים שונים של עבירות מין שביצע בתשע ילדות בנות 5-11.
השופטת סביונה רוטלוי, שישבה בהרכב שהרשיע את ליבוביץ', מתחה ביקורת על הענישה המקלה, לדבריה, הנקוטה ביחס לעברייני מין סדרתיים במדינת ישראל. בפסק הדין קוראת רוטלוי לשינוי החקיקה ולהחמרה בענישתם של עברייני מין כאלה, כך שניתן יהיה לגזור עונשי מאסר מצטברים ומשווה את חומרת מעשיהם לרצח. "האם רצח נפשותיהן של ילדות תמימות הינו פחות במידה כה ניכרת מרצח אדם הפוגע בחייו ובנפשם של יקיריו?", שואלת-תוהה רוטלוי בגזר הדין.
ליבוביץ' הורשע בשני מעשי אונס, בילדות בנות 9 ו-11 וכן בניסיון לאונס ובביצוע מעשים מגונים בילדות נוספות, בנות 5-9.
במקרה אחד, עקב ליבוביץ' אחר אחרי ילדה בת 11 בעת שיצאה מבית הספר. כשהגיעה הילדה לביתה, התחזה ליבוביץ' לשליח וכשפתחה הילדה את הדלת אנס אותה. במקרה נוסף, ביקש ליבוביץ' מילדה בת 9 לפתוח את דלת ביתה, בטענה שהוא צריך למסור מכתב להוריה. כשזו פתחה את הדלת, איים עליה ליבוביץ' כי אם תצעק הוא יכאיב לה וכששאלה אותו לרצונו, ענה: "סקס". ליבוביץ' אנס את הילדה בחדרה, ביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים וניסה לאנוס אותה פעם נוספת. כתוצאה ממעשיו של ליבוביץ' נגרמו לילדה חבלות ודימומים קשים.
במקרה אחר, הצליח ליבוביץ' לחדור לביתה של ילדה בת 10 שחזרה מבית הספר. ליבוביץ' אנס את הילדה ואיים עליה שלא תספר על המעשה לאיש. בנוסף, הורשע ליבוביץ' בביצוע מעשים מגונים בילדות נוספות: במקרה אחד, ביצע ליבוביץ' מעשים מגונים בארבע ילדות בנות 5-6, כאשר שימש כמדריך מחשבים במועדונית, בהתנדבות. ליבוביץ' ביקש מהילדות להתלוות אליו לחדר השירותים במועדונית ושם ביצע בהן את המעשים. כמו כן, הורשע ליבוביץ' בביצוע מעשה מגונה בילדה בת 5, בעת ששימש מאבטח בגן בו למדה.
בנוגע למקרים אלה, כותבים השופטים בגזר הדין, כי ניצבו בפניהם דמויותיהן של אותן ילדות שליבוביץ' פגע בנפשן ובגופן בצורה אכזרית, תוך ניצול גילן הצעיר ותמימותן, גילוי עורמה כלפיהן בתכנון העבירות, בבחירת הקורבנות, ואף בבחירת מקומות העבודה המצטיינים בנגישות מרבית לילדים, ובמיוחד לילדות.
עונש מצטבר או חופף?
השופטת רוטלוי, שכיהנה כראש הוועדה לזכויות הילד, התייחסה בגזר הדין בהרחבה לשאלה האם עבירות מין חמורות מצדיקות הטלת עונשי המאסר בגין כל אחד מהן במצטבר. כיום הדבר אינו מקובל ובתי המשפט מטילים את העונשים באופן חופף. בעבירות רצח וניסיון לרצח, לעומת זאת, נוהגים בתי המשפט להטיל עונשי מאסר מצטברים.
עם זאת מתייחסת רוטלוי לכך שבעת האחרונה ניתן לראות תחילתו של שינוי, אם כי מהוסס, בגישת בתי המשפט לסוגיה. אף כי בית המשפט העליון טרם פסק בעניין, הוא הביע לאחרונה באמרת אגב עמדה התומכת באפשרות להטיל על נאשם עונשי מאסר מצטברים בגין כמה עבירות אונס, העולים על העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה אחת.
השאלות הנוגעות לעניין, מציינת רוטלוי, הן קשות וסבוכות: "האם האינטרס החברתי בהגנה על גופם ונפשם של קטינים וקטינות, קורבנות לעבירות מין, אינו מצדיק ענישה מחמירה בדרך של צירוף עונשי מאסר?", היא תוהה. "האם הטלת עונשים חופפים בגין עבירות מין חמורות כלפי קורבנות שונים משקפת נכונה את השינוי בעמדת המחוקק כלפי מעמדו של הקורבן? האם רצח נפשותיהן של ילדות תמימות הנו פחות במידה כה ניכרת מרצח אדם הפוגע בחייו ובנפשם של יקיריו?".
לדעת רוטלוי, הרי שלנוכח העליה הניכרת בהיקף עבירות המין, בעיקר אלה שקורבנותיהם הם קטינים, הגיעה העת לשינוי בגישת בתי המשפט: "אני סבורה", כותבת רוטלוי, "כי הגיעה העת לשנות את הגישה כלפי ענישת עברייני מין, ולא רק כלפי עבירות המבוצעות בתוך המשפחה, ובעניין זה אינני רואה מקום להבדיל בין מעשי פגיעה נפרדים בחיי אדם, לבין מעשי פגיעה נפרדים בגופם ובנפשם של קורבנות עבירות המין".
"גם אם הזכות לחיים הנה זכות מקודשת, ואין לאזנה מול זכויות אחרות, אלא אם מדובר בזכויות לחיים של אחרים, לא ראוי בשל כך להפחית במעמדה של הזכות של אדם על גופו ועל נפשו, שהיא חלק מכבודו של האדם", היא מוסיפה. לדבריה, "בעבירות המין החמורות, במיוחד אלו המלוות באכזריות או אלו המופנות כלפי קטינים, היה ראוי לשקול הטלת עונשי מאסר מצטברים, כפי שמקובל לגזור לגבי מספר מעשי רצח. אלא שאין זה ראוי לשנות מדיניות ענישה מבלי שהמחוקק נתן לכך את דעתו, או מבלי שבית המשפט העליון אמר את דברו בצורה מפורשת".
"מדיניות שכזו אכן תוליד אובדן תקווה לנאשמים לחזור אי פעם לחברה או להשתקם, אולם כנגד אובדן התקווה עומדים לנגד עיני אובדן הסיכוי לחיים נורמליים אצל הקטינים, וסבל מתמשך, לעתים לכל משך חייהם, להם ולבני משפחותיהם", מסכמת רוטלוי.
