חובת הגילוי לציבור עשויה להיות נרחבת יותר מאשר הגילוי שנמסר לדירקטוריון. זוהי המסקנה העולה (יום ב', 23.5.16) מפסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן.

רונן אישרה ברובם את אמצעי האכיפה המינהלית שהטילה רשות ניירות ערך על ברק רוזן, הבעלים והמנכ"ל של חברת הנדל"ן ישראל-קנדה, ועל סמנכ"ל הכספים שלה, גיא קנדה. בעקבות ההחלטה, לא יוכל רוזן לשמש כנושא משרה בחברה בורסאית כלשהי במשך תשעה חודשים.

באפריל 2012 דן דירקטוריון ישראל-קנדה בהצעתם של רוזן ושותפו, אסי טוכמאייר, לרכוש את מלון מנדרין בתל אביב. ההצעה הובאה במסגרת הסכם תיחום פעילות של רוזן וטו כמאייר כלפי החברה, ולפיו אם יקבלו הצעה בנוגע לעסקיהם הפרטיים בתחום הנדל"ן - יגישו אותה קודם לחברה. הדירקטוריון דחה את ההצעה והחברה דיווחה על כך לציבור.

הרשות מצאה, כי בפני הדירקטוריון הוצגו פרטים שגויים והועלמו עובדות מהותיות ביחס לעסקה, שגרמו הרשות לערפול התמונה אודות מהות העסקה ותנאיה. העיקריים שבהם: הקרקע הוצגה כחקלאית למרות שהייתה בעלת ייעוד למלונאות ומגורים; לא צוינה התב"ע והיות המקרקעין בהליך מתקדם לשינוי ייעוד למגורים; הטענה שקיים קושי לממן את הרכישה הועלתה ללא בדיקה. פרטים מטעים אלה נכללו גם בדוח המיידי שפורסם לאחר הישיבה. מיד לאחר מכן רכשו רוזן וטו כמאייר את הקרקע, ובתוך חודשיים מכרו על הנייר 100 יחידות מקרקעין - וכך מימנו את הרכישה.

רונן דחתה את כל טענותיהם של רוזן וקנדה נגד החלטת מותב האכיפה. בין היתר היא אומרת: "דיווח לציבור המשקף באופן מדויק את המידע שנמסר לדירקטוריון כפי שהמידע נמסר לו - לרבות פרטים שגויים וחלקיים - יכול להיחשב כדיווח מטעה. זאת כיוון שלצורך ביקורת על החלטת הדירקטוריון לדחות את העסקה, לא די לו למשקיע לקבל דיווח על המידע שנמסר לדירקטוריון ושעל יסודו התקבלה החלטתו בפועל, אלא גם את המידע שנדרש כדי להעריך את החלטת הדירקטוריון. כאשר המידע שנמסר לדירקטוריון היה מידע שגוי או חסר, הדבר עשוי להיחשב לא רק להפרה של חובות הגילוי כלפי הדירקטוריון, אלא גם כלפי ציבור המשקיעים".

רונן מנתחת בפירוט את הדיווח שנמסר לדירקטוריון וקובעת שהוא היה מטעה, וכאמור - מאחר שאותו מידע נמסר גם לציבור, הרי שההטעיה הייתה גם כלפי המשקיעים. רוזן גם ישלם קנס של 250,000 שקל, ואילו קנדה ישלם 120,000 שקל (30,000 שקל פחות משקבע מותב האכיפה).