שיעור הגידול בשכר נשים גבוה משל גברים

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשיה ערכה בדיקה מחקרית בנושא ייצוג ושכר של קבוצות שונות באוכלוסייה על בסיס נתוני הלמ"ס לשנים 2014-2005. ממצאי הבדיקה מלמדים, בין היתר, כי באופן שאינו מפתיע שיעור התעסוקה הגבוה ביותר הוא של גברים ונשים יהודים לא-חרדים, אך בד-בבד מראים שבאופן כללי הייתה עלייה הדרגתית בשיעור התעסוקה בכל הקבוצות, ובייחוד אצל נשים ערביות (55%), נשים חרדיות (38.5%) וגברים חרדים (25.5%).

בחינה של המגמה הרב-שנתית בהכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מלמדת שברוב קבוצות האוכלוסייה שיעור הגידול בשכר של נשים היה גדול יותר משיעור הגידול אצל גברים. כך, לדוגמה, בקרב יהודים לא-חרדים עומד שיעור הגידול בהכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של נשים בעשור האחרון על 38.9% ושל גברים - על 29%. באופן דומה, בקרב חרדים שיעור הגידול בשכר הנשים הגיע בעשור זה ל-41.2% לעומת 25.7% אצל גברים. יוצאים מן הכלל בעניין זה הם גברים ונשים ערבים, שבקרבם שיעור הגידול בשכר עומד על 34.5% ו-28.5%, בהתאמה.

המחקר אף מלמד שגברים ערבים הם שיאני הגידול בהכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה בעשור האחרון, זאת משום שהם גם התחילו מנקודת המוצא הנמוכה ביותר ובשנת 2005 הרוויחו לשעה פחות מכל קבוצות ההתייחסות (ובתוך כך - הרוויחו גם פחות מנשים ערביות) פער שהצטמצם רק ב-2014. מנגד, ניתן ללמוד מהנתונים ששיעור המפרישים לפנסיה בקרב גברים ערבים הלך וקטן מאז שנת 2010, ממצא המצביע על האיכות הירודה של תעסוקה בקרב קבוצה זו.

שיעור הגידול הגבוה ביותר באחוז השכירות המפרישות לפנסיה הוא בקרב נשים חרדיות 78.6% ולאחריהן גברים חרדים, עם שיעור גידול של 41.9%. למעשה, בשנת 2014 שיעור החרדיות המפרישות לפנסיה עלה במעט על שיעור הגברים היהודים החילוניים המפרישים לפנסיה - 71.6% לעומת 71.2%.

בהיבט של ממוצע ההפרשות החודשי, רק אצל יהודים לא-חרדים (גברים ונשים) מסתמנת מגמה של עלייה הדרגתית, מתונה ועקבית בממוצע ההפרשות לפנסיה, אולם גם ברכיב זה הפער המגדרי נשמר לאורך השנים.

הנציבות צפויה לקיים ב-1 ביוני כינוס בנמל תל אביב, שיתמקד בחשיבות רב-גוניות במקום העבודה. הנציבה הארצית, עו"ד מרים כבהא: "אירועי השיח הפתוח ואירוע זה בפרט הם עוד אמצעי עבורנו להגיע לרמת השטח, לפגוש את המעסיקים והשותפים שלנו לדרך. חשוב לנו להראות, גם באמצעות מחקרים אבל לא פחות חשוב, באמצעות גורמים מהמגזר הציבורי והפרטי כאחד את החשיבות העצומה הטמונה בסביבת עבודה מגוונת ומתן הזדמנות שווה בתהליך הקבלה, בסביבת העבודה ובסיכויי הקידום של העובד ואת ההשפעה הרחבה של תהליכים אלו על ישראל, במישור הכלכלי ובמישור החברתי".