הקפאת התנחלויות בגדה המערבית, שיקום וחיזוק התשתיות האזרחיות במזרח ירושלים ורצועת עזה ומניעת סבב הסלמה נוסף. אלו הם חלק מהנקודות שעולות מהתוכנית הביטחונית "ביטחון תחילה" של תנועת ועת "מפקדים למען ביטחון ישראל". התנועה, המונה כ-220 בכירים לשעבר בזרועות הביטחון, חשפה (יום א', 29.5.16) את תוכניתה זו. התוכנית מציגה מתווה לשיפור המצב הביטחוני-מדיני. ייחודה, כפי שצוין על-ידי חבריה, שהיא אינה תלויה בפרטנר פלשתיני והיא ניתנת ליישום באופן עצמאי על-ידי מדינת ישראל לבדה.

התנועה מאמינה כי קיפאון מדיני פוגע בביטחון, ישראל אמורה לעצב את גורלה, ועד שיהיה הסכם קבע ישראל צריכה לפעול באופן עצמאי. לכן התנועה מבקשת לקדם את 'ביטחון תחילה', שזוהי היוזמה הישראלית העצמאית לשיפור מצבה הביטחוני-מדיני, ולאחר מכן 'ביטחון בהסדר קבע' שזוהי יוזמה למו"מ עם הפלשתינים.

בתחילתה של התוכנית נאמר: "התוכנית משלבת בין הצורך בהגברת הביטחון האישי והלאומי, הכורח בהיפרדות מהפלשתינים, ככל שניתן בעת הזאת, והצורך בהמשך שליטה ביטחונית מלאה בגדה המערבית. זאת, תוך שמירה על התנאים שיאפשרו בבוא העת מו"מ להסדר קבע עם הפלשתינים, על בסיס 'שתי מדינות לשני עמים', ושיפור במעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל".

בין חברי התנועה, מפקדים בכירים לשעבר בדרגות תת-אלוף ומעלה מהשב"כ, המשטרה, המוסד וצה"ל. מתוכם ניתן למנות את ראשי המוסד לשעבר צבי זמיר, שבתי שביט ודני יתום; ראש השב"כ לשעבר עמי אילון; קצינים בכירים לדוגמת דן חלוץ, ישעיהו (שייקה) גביש, אלעזר שטרן ושלמה גזית.

התוכנית מחולקת לשלושה אזורים: הגדה המערבית, ירושלים ורצועת עזה. לגבי כל אחד מאזורים אלו, ישנה תוכנית המפרטת מהן המטרות הספציפיות לאזור וכיצד ניתן להשיגן. הנקודה הבסיסית והעיקרית של כל תוכנית היא הצורך בשמירה על ביטחון אזרחי ישראל, ואיך ניתן להשיג זאת. על הגדה המערבית וירושלים נאמר בין-היתר שיש להשלים את גדר הביטחון, כמו גם המשך שליטת צה"ל בגדה המערבית, הקפאה מוחלטת של הקמת ישובים חדשים באזור במטרה לצמצם את החיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית.

על ירושלים נאמר שהיא "מוקד נפיץ של הזנחה וייאוש, העלול להתפתח לכדי התקוממות עממית בקרב 320,000 תושביה הפלשתינים", וכי היה זה מחדל היסטורי לספח את השכונות והכפרים הפלשתינים שסביב לירושלים במלחמת ששת הימים. ולכן יש לשמור על הסטטוס-קוו בהר-הבית, לקיים הפרדה מנהלית בין מזרח ירושלים לשכונות היהודיות ולהקים קרן שתשדרג את השירותים העירוניים במזרח ירושלים. בנוסף לכך, ישראל תודיע שאין לה תביעות ריבוניות בשכונות ובכפרים הפלשתינים שבמזרח ירושלים.

רצועת עזה הוגדרה בתוכנית כ"פצצה מתקתקת" בכל הקשור לסבבי לחימה נוספים, התחזקות גורמים קיצוניים, וכן גם לחץ בינלאומי על ישראל. לכן התוכנית מציעה שמירה על הפסקת האש, ויצירת התנאים שיאפשרו שליטה מחודשת של הרשות הפלשתינית ברצועה. לפיכך, יש להגביר את העברת הסחורות לרצועה, ולשקם את התשתיות בה.

בנושא הנמל הימי ברצועת עזה, נכתב כי "לנושא גם חשיבות סמלית רבה, ותמורת הסכמה ישראלית יהיה על חמאס להיענות לדרישות הביטחון של ישראל. נכונות ישראלית לאפשר התחלת תכנון המיזם, לרבות מעורבות הרש"פ בתכנון הנמל ובהפעלתו, תקרין מיד על התייחסות המערכת הבינלאומית לישראל. סירוב חמאס להיענות לדרישות ישראל בתחום הבידוק ונושאים ביטחוניים ומדיניים נוספים, ימנע הקמת נמל בעזה וישליך על מעמדו של חמאס ברצועה ומעבר לה".