ראש מערך הגיור: "שינינו את נהלי הטבילה"

הוועדה לקידום מעמד האישה, דנה (יום ג', 7.6.16) בהיבטים המגדריים של הליך הגיור. הדיון ביקש להתמודד עם הקשיים והאתגרים השונים עמן מתמודדות נשים במפגשן עם מערך הגיור הממלכתי.

יושב-ראש הישיבה, ח"כ עליזה לביא, אמרה בפתח הדברים: "כולנו יודעים שהיהדות עוברת ונקבעת על-פי האם, ולכן כאשר אישה מבקשת להתגייר היא עושה זאת גם עבור ילדיה והדורות הבאים. משנה לשנה הולך וגדל אחוז המתגיירות מכלל המתגיירים, כאשר כיום הוא כבר עומד על קרוב ל-80%".

"המתגיירות הן לרוב נשים מוחלשות, ורובן לא מכירות את המורכבות הביורוקרטית ואת השפה. עמדות המפתח במערך הגיור מאוישים ומנוהלים ברובם בידי גברים, כך שהרגישות וההבנה כלפי עולמן וצרכיהן של נשים היא מראש מוגבלת. במיוחד בימים אלה לפני חג השבועות, מוטב שנשוב ונתבונן במגילה על תהליך הגיור של רות המואביה, מודל שאומץ לאורך הדורות. למרבה הצער מאז קום המדינה איבד הממסד הדתי בהדרגה את האומץ ההלכתי, והנכונות לתת מענה ראוי התואם את ערכי היהדות ורוח השעה".

מסרט קסביאן: "עליתי לישראל בעקבות האהבה לפני 8 שנים, ואחד הדברים הכי משמעותיים שהחלטתי עליהם היה לקבל עלי דת חדשה, אבל בסוף התהליך היה מאוד משפיל ופרשתי. אני כבר חיה עם יהודים, צמה והולכת לבית הכנסת, אז לא הרגשתי צורך בחותמת. השאלות היו טראומטיות - אני ממעמד טוב באתיופיה ואומרים לי שאנשים באים מאתיופיה בשביל רווחה כלכלית, או מעירים על פער הגילאים ביני לבין בעלי. כולם מסביבי עודד אותי לשקר רק כדי לעבור את זה אבל לא רציתי כי אני מעריכה את הדת. כשהגעתי ל'גיור כהלכה' כיבדו אותי והקשיבו למה שהיה לי להגיד על הדת - ואכן סיימתי את התהליך".

הרב ד"ר שאול פרבר, מנהל מכון עתים: "יש כיום 3 קבוצות שנפגעות מהאופן בו הרבנות מסתכלת עליהם: עולים, מתגיירים ונשים. היחס לציבור הנשים הוא הפגיעה אולי הכי חמורה ובמסדרונות של שירותי הדת אין הבנה למה שהן עוברות. אין מספיק נשים במערכת שמלוות את המתגיירות".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אני חושב שהבעיה היא יותר רחבה, והיא נוכחות נשים בקביעת ההלכה במדינת ישראל בכלל. הנשים לא נספרות, החל מהגוף הבוחר לרבנות הראשית, דרך משגיחי הכשרות, וגם כמובן היחס לנשים בהליך הגיור וטבילת נשים בנוכחות גברים, שהיא בלתי מוסרית, לדעתי".

ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): "לא משנה דעתי על איך הדברים צריכים להתנהל, תמיד קשה לשמוע מישהי שרוצה להיות חלק מהעם היהודי, ואיכשהו זה לא הולך. יחד עם זה, אני כן חושבת שהליך גיור עם הכרה יש לו חשיבות דרמטית, תוך שאני מאמינה שביהדות יש יכולת גדולה ומשמעותית לפתיחות ומאור פנים במסגרת ההלכה".

ד"ר שוקי פרידמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אם רוצים חברה חזקה, צריכים לשים לב לגידול במספר הלא היהודים וצריך פה אסטרטגיה לאומית. ראשית צריך לשנות את המדיניות ההלכתית, ומעבר לכך אפשר לדעת למי אנו רוצים לפנות כדי לגייר אותם. כמו-כן, הנשירה היום בתהליך הגיור היא נוראית, מעל 50%, כלומר גם מי שרוצה לא מסיים, וזה פספוס אדיר של המערכת. תחשבו מה זה להפסיק חיים באמצע וללמוד 380 שעות. אפשר בהחלט לקצר את משך הזמן הזה וזה דרמטי".

הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור: " אנו מאפשרים היום למשל לימודים לגיור מרחוק, ועשינו פיילוט של כיתה שלמה דרך האינטרנט. יש בהחלט אפשרות כבר היום לבקש קיצור לימודים אם רואים שאדם מוכן".

ח"כ לביא בירכה על החידושים אך תהתה מדוע כל זה לא מונגש לידיעת הציבור. הרב פרץ אמר כי כל פרסום שלהם חייב לעבור אישור ע"י משרד רה"מ, והדבר מקשה עליהם מאוד. לביא שאלה את הרב פרץ מי האחראי עליהם במשרד ראש הממשלה כדי לקדם איתו את נושא ההנגשה והרב פרץ השיב: "אנחנו כבר לא יודעים. עברנו כבר תשעה משרדים במהלך השנים וכל פעם שאנו מתחילים תהליך, אנחנו עוברים משרד".

הרב יהודה גלעד: '"גיור כהלכה' לא מוותרים על מצוות, והוא נעשה כולו ע"י רבנים אורתודוקסיים המוכרים ע"י המדינה, אבל יש הבנה שזה תהליך הדרגתי שלא בא בבת אחת. במצב של האתגר הלאומי כיום, חייבים לעשות הכל כדי לפתוח את שערי הגיור ככל שניתן, במסגרת ההלכה, אך זה לא קורה בשל מגבלות פוליטיות".

הרב חיים אמסלם: "הוזכרו כאן 380 שעות, ופעם זה כבר היה מעל 500, אבל כל הסיפור בגיור הוא הכנות והרצון האמיתי להצטרף לעם היהודי ולדת היהודית ואת זה קובעים הדיינים לפי האדם שעומד מולם. הרבנות הראשית נשלטת ע"י רוח חרדית שמחפשת להחמיר, ובמקום לפתוח את הדלת לזרע ישראל, מחפשים לתקוע את האדם בביורוקרטיה כדי שיימאס לו וייפול בדרך. במסגרת הפוליטית הקיימת אין פתרון, ולכן יש לתמוך, לעודד ולתקצב את אותם בתי דין פרטיים, שאני לא קורא להם אלטרנטיביים. אנו בסך-הכל מבקשים את שהיה בעבר, לפני שהרוח הקיצונית השתלטה על המערכת".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "בעבר עבדתי כדי להעלות את שאלת הגיור, אבל היא לא על פני המים, והיא פצצה דמוגרפית מתקתקת. יש מעל 300 אלף איש בתוכנו שמבחינת מודעותם הם יהודים אבל לא מכירים בהם. נשים הן כמובן נקודת מפתח, כדי להבטיח את הדורות הבאים".

יקטרינה קופצ'יק, עמותת דור 1.5: "בני הקהילות שהכי מושפעות מהליך הגיור לא נמצאים כלל במוקדי קבלת ההחלטות על ההליך. פעמים רבות הדיון הוא רק בין החרדים לציונות הדתית. חייב להיות שיתוף ארגונים אזרחיים בדיון, והדיון צריך להיות דמוקרטי-חברתי ולא דתי".

היוצרת נורית יעקבס ינון אמרה: "אי-אפשר לסתום את הדיון במאירי פנים. מאור פנים זו נקודת התחלה לא נקודת סיום", ולאחר מכן החלה להקרין את סרטה הקצר על חווית הטבילה. הרב פרץ בישר לוועד התוך כדי הסרט כי "ישנו מכתב מהרב הראשי הקודם וגם הנוכחי לכל הדיינים כי כבר לא עומדים מעל בור הטבילה, אלא מסתכלים מהדלת רק כדי לוודא את הטבילה המלאה".
ד"ר רחל לבמור הציעה לרב פרץ כי תמונה אישה לנציבת פניות הציבור במערך הגיור, אשר ינתנו לה סמכויות אמת לפתור בעיות, והרב פרץ אמר כי הוא מקבל את הרעיון בשמחה.

היו"ר סיכמה את הדיון ואמרה: "זו שערורייה כי היום גיורות יכולות לטבול רק ב-4 מקוואות ברחבי הארץ, ושלושה מהם במצב ירוד. העובדה שהמקוואות לגיורות פועלים במהלך היום הופכת אותם ללא כלכליים, ולכן מקוואות נוספות לא ניגשים למכרזים אלה. אני מתביישת שהגענו למצב הזה. השר לשירותי דת חייב לשפץ את המקוואות הקיימים ולברר מדוע אין נוספים. כמו-כן, הוועדה תקיים, יחד עם הרב פרץ, סיור בבית הדין ובמקוואות כדי להתרשם ממצב הדברים בפועל. אני קוראת למשרד רה"מ לאמץ את מערך הגיור הממלכתי ולבחון אפשרות ששר במשרד רה"מ ייקח עליו אחריות בתיקון המערכת ובהשבת אמון הציבור בה".

עוד הוסיפה לביא כי "הוועדה קוראת לשר הביטחון, שנבחר ממפלגה שציבור הבוחרים שלה בהחלט רלוונטי לנושא, להגדיל את תקצוב הגיור בצבא וליצור מערך מתפקד ראוי".


"מגיירים רק ילדים שלומדים בבית ספר דתי"

הוועדה לזכויות הילד דנה בסוגיית ילדים המבקשים להתגייר, ולטענת הוריהם נתקלים בקשיים מצד בתי הדין למרות שההלכה מקלה על גיור מתחת לגיל 13.

בפתח הדיון ציינה יושב-ראש הוועדה, ח״כ יפעת שאשא-ביטון, כי ״אחוזים ניכרים של קטינים המתחילים את הגיור אינם מגיעים לשלב הסיום, לעיתים בשל החובה להתחנך בחינוך הדתי ולעיתים בשל הדרישה מהמשפחה לשמור שבת כהלכתה. הקשיחות הדתית אינה מובנת ויוצרת קושי מיותר עבור המשפחות המעוניינות בגיור של הרבנות, יש ליצור גשר לאותם ילדים״.

על-פי נתוני מכון עתים שהובאו בדיון, בשנת 2014 התגיירו בישראל למעלה מ-1,500 ילדים מתחת לגיל 13, ולמרכז העמותה מגיעות בכל שנה כ-100 פניות בעניין גיור של ילדים כאשר כולם נתקלו בבעיה בהליך הגיור הממלכתי, ועשרות רבות מהפניות הינן נוכח הדרישה להעביר את הילדים לבית ספר דתי.

נדיה עלתה לישראל לפני מספר שנים ולדבריה היא מנסה להתגייר ולגייר את בתה משנת 2010: ״נאמר לי שעל-מנת לגייר את הילדה יש צורך באישור מאביה של הילדה, שלצערי לא הסכים לכך. בית המשפט סייע לי לקבל את האישור לאחר הליך של שנתיים. כשחזרנו לבית הדין הובהר לנו שמשום ששם משפחתה הוא של משפחות כהנים, על הילדה לשנות את שם משפחתה. גם במקרה זה אביה לא הסכים והתהליך נמשך. למרות כל המאבקים שניהלנו, עד היום לא קיבלנו אישור לגיור.

עו״ד מיכל מורגנבסר סיפרה: ״אני אם לילד בן שנתיים שנולד בהליך פונדקאות. הילד עבר ברית מילה וגדל כיהודי חילוני. לצערנו, בגלל הסיבה הזו מסרבים לגייר אותו או לרשום אותו כיהודי. יש כאן פגיעה בזכות הבסיסית של הילד. אני פונה אליכם להתערב לטובת הילדים הללו ולמנוע את הפגיעה בהם״.

דניאל יונס, יו״ר ארגון ההומואים הדתיים חברותא, סיפר: ״את ילדי לא יגיירו כיוון שנרשמתי, לצערי, במשרד הפנים כנשוי לגבר. גברים אחרים, שאינם רשומים במשרד הפנים, מקבלים אישור מבתי הדין לגייר את ילדיהם, למרות שברור לכל כי מדובר בגבר הנשוי לגבר ולא לאישה. בתי הדין מעודדים אנשים לשקר״.

מיטב טסלר-שימל, נציגת מכון עתים סיפרה: ״במקרה שבו היינו מעורבים לאחרונה, בית הדין דרש מהמשפחה להעביר את הילד מבית ספר למחוננים לבית ספר ממלכתי דתי. המשפחה לא הסכימה לכך והילד לא גויר. בית הדין מקשה מאוד על המשפחות גם בהמשך בדרישה לקיים מצוות נוספות שלא נמנו בתחילה, כמו הנחת תפילין״.

הרב ישראל וייס, נציג הנהלת בתי הדין לגיור, הגיב ואמר: ״אני מבין את צרכי העם ואינני אכזר כפי שצוין כאן. האומץ ההלכתי הנדרש אכן קיים. בבית הדין לגיור יושבים 3 דיינים קבועים, הרגישים לבעייתיות ההליך עבור משפחתו של ילד המתגייר. חשוב להבין כי על-מנת שהילד ייכנס ליהדות אנו צריכים להכין עבורו סביבה דתית, לכן מתבקשת המשפחה לשמור שבת, כשרות, לרשום את הילד לחינוך דתי, להתחבר לקהילה דתית ולהגיע לבית הכנסת בשבת ומועד, הדרישות מהמשפחה נובעות מהניסיון למנוע התנגשות בין הבית לבית הספר. זו ההלכה ואיתה אני הולך. עם זאת, לא קיימת הוראה להעביר גם את האחים של הילד לחינוך דתי״.

הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, הסביר כי ״בגיור ההלכתי נדרשת קבלת עול מצוות. בגיור הקטינים יש וויכוח גדול בין הרבנים האם ניתן לגייר ילד עד גיל 13 ללא קבלת מצוות. זה לא נושא הנתון לקביעת נהלים אלא תלוי בספרי ההלכה. אין שום סיכוי שהגיור הממלכתי יאמץ את ההיתר לגייר קטינים שלא קיבלו מצוות. כיוון שאני נמנה בין הרבנים החושבים כי כן יש לגייר בצורה זו, אני מציע כי הנושא יעבור בצורה חוץ-פרלמנטרית".

ח״כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הוסיף כי ״המדיניות הזו גורמת לכך שקטינים לא יגויירו והנתונים מראים כי בכל יום נולדים 14-13 תינוקות בישראל שאמם אינה יהודייה. זה מביא להתבוללות, אותם ילדים שלא גוירו חיים בקרבנו כישראלים לכל דבר וילדינו מתחתנים איתם״.

ח״כ עליזה לביא (יש עתיד) אמרה כי ״היום, ערב חג השבועות, הדיון הופך להיות אקטואלי. תהליך הגיור במגילה נעשה במרחב הפרטי, האזרחי. ניתן, ורצוי לפתור את הסוגיה, אך דרוש לכך אומץ הלכתי. המערכת אטומה לצרכי הציבור״.

יו״ר הוועדה סיכמה את הדברים ואמרה: ״פתיחת ערוץ חלופי תגרום לפילוג בעם, עלינו להכניס רגישות ופתיחות להליך הגיור ברבנות, תוך שמירה על ההלכה. עלינו להימנע מאנטגוניזם כלפי הממסד הדתי. עלינו להמשיך לשאול את השאלות הקשות כדי לשמר את הממסד הדתי ולחבר אליו חלקים יותר גדולים מעם ישראל. נכון יהיה ליצור הבחנה בין ילד שגדל במשפחה יהודית מגיל 3 ימים אל מול ילד מבוגר יותר שמגיע ארצה בלי להכיר כלל את היהדות״.