נציגויות של מדינות זרות ביקשו להשתתף בדיון שנערך (יום ד', 15.6.16) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שדנה בהצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על-ידי ישות מדינית זרה. "ביקשתי שהם יגיעו לדיון שייערך בשבוע הבא", אמר יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי בפתיחת הדיון. בסיום הדיון גילה סלומינסקי כי במהלך כל הדיון נכחה נציגת שגרירות הולנד.

הוועדה המשיכה לדון בהצעת החוק הממשלתית ובהצעת חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. לקראת הדיון, פרסמה אמש היועצת המשפטית של הוועדה מסמך המפרט את התיקונים להצעת החוק שסוכם עליהם במהלך הדיונים ואת ההסכמות שהגיעו עם נציגי משרד המשפטים. הדיון היה סוער ובמהלכו הוצאה ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) מהדיון.

בנושא חובת ציון שם המדינות התורמות בעתירות של עמותות נתמכות לבית המשפט, אמרה נציגת משרד המשפטים, עו"ד גאל אזריאל: "מכיוון שההצעה אינה מופיעה בהצעת החוק המקורית, הממשלה מתנגדת להוספתו". ח"כ סלומינסקי אמר לאזריאל: "אני מבקש שתהיי בטוחה שזו עמדת הממשלה, ולא דעתך האישית. אני רוצה לדעת בשם מי את מדברת. נציגת משרד המשפטים השיבה: "זו אינה דעה אישית, אלא דעה המבוססת על תקנון הממשלה". לדבריה, "לא נתנגד להחזרת הצעת החוק לדיון מחודש בוועדת השרים לחקיקה".

ח"כ גרמן טענה כי אומנם החוק מבקש להגביר את השקיפות, אולם ייתכן שעמותה תקבל תרומות קטנות מכמה מדינות ותרומה גדולה אחת ממדינה אחת, והצעת חוק זו לא תסייע לנו לדעת מה חלוקת התרומות. בנושא תחולת החוק, אמר ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "אסור שהחוק יחול רטרואקטיבית. עמותות צריכות לדעת מראש במה הן יחויבו, אם התרומות יחילו עליהן חובות פרסום ודיווח".

דבורה גונן אם שכולה, שבנה דני גונן נהרג במהלך טיול ליד היישוב דולב, אמרה בהתרגשות: "עורכי הדין של המחבל שרצח את הבן שלי, מומנו על-ידי מדינות זרות. הכספים האלו מעודדים רצח. המחבל יודע שהוא יקבל הגנה ומשפחתו תקבל מימון. המחבל נשאר חי ומשפחתו תקבל תמיכה נדיבה, ולי נותרה הזכות להיות אם שכולה. המדינות הזרות ממנות רצח. קחו בחשבון את תוצאות המימון הזר. לא יכול להיות שעו"ד שמייצגת מחבל תצדיק את הרצח של הבן שלי".

ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) השיב לגונן: "אני מבין לליבך וכואב את הטרגדיה שחווית. אולם מדינת ישראל מקבלת מיליארדים ממדינות זרות לרבות לצרכי ביטחון ומשתמשת בכספים הללו לחולל מלחמות שקוטלות אנשים".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה: "ביום שבו דנים במימון של ממשלה זרה למדינת ישראל, כספים של ממשלת ישראל מועברים לעמותות לשם בניית מאחזים שמהם יוצאות פעולות טרור, והכסף אינו שקוף, גם ברשם העמותות הוא חסוי. זנדברג שאלה: "האם החוק יחול על הכספים הללו שמממנים סרטונים אנטישמיים".

בעניין תחולת החוק, אמר יו"ר הוועדה סלומינסקי: "מטרת החוק אינה הכוונת פעילות, אלא שקיפות. מאידך-גיסא, מכיוון שמשנים את הסטטוס של העמותה, אני רוצה שהעמותה תחליט על השינוי. ולכן לא נשנה סטטוס לעמותה לפי התרומות שהתקבלו על יום שהחוק יאושר, אף אם היא עונה להגדרה של עמותה נתמכת. סלומינסקי קבע כי חובות הפרסום והדיווח, יחולו רק מתחילת שנת 2017.

בעניין ציון שמות המדינות התורמות במכתבים ובדיוני ועדות הכנסת, היועצת המשפטית של הוועדה הציעה להסיר את הסעיף מהצעת החוק. כמו גם את ההצעה שנציגי העמותות יענדו תג זיהוי. מנגד, נציגת משרד המשפטים אמרה כי החלטת ועדת שרים לתמוך בחובת הדיווח ובענידת תג. עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח ביקשה שהתג יהיה בצבע צהוב. ח"כ סמוטריץ' זעם על הצעתה וקרא לעברה: "את חצופה".

בדיון שייערך בשבוע הבא, הוועדה תדון בהצעה להחיל את הצעת החוק גם על תרומות שיגיעו מגורמים פרטיים.