הצעת החוק צפויה להוביל לביקורת חריפה של האופוזיציה ולטענות כי מדובר בצעד לא דמוקרטי המכוון להשתקת הביקורת האופוזיציונית ולהגבלת הכלים למאבק נגד עמדת הממשלה והקואליציה.

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) טענה כי הצעת החוק של ח"כ קיש הוגשה בשליחות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בניסיון נוסף שלו לפירוק מנגנוני הריסון העדינים ששומרים על הדמוקרטיה. "העתירה שהגשתי לפני שנתיים נגד השחיתות של ועדת הכספים, מוציאה את הממשלה מדעתה, כי היא חושפת איך במשך עשרות שנים העבירו פוליטיקאים כספי ציבור למקורבים ועסקנים. התשובה של הממשלה, במקום לתקן את דרכה, היא לפרק את בית המשפט, או את הכנסת עצמה. איזו עליבות ואיזו בושה. נתניהו משקיע אנרגיה רבה בפירוק מנגנוני הריסון העדינים ששומרים על הדמוקרטיה, בהחלשתם של שומרי הסף, הרגולטורים, הפקידים, ובראש ובראשונה התקשורת, מערכת המשפט והכנסת. ח״כ קיש בסך-הכל פועל בשליחותו", טענה.

ח״כ יעקב פרי (יש עתיד) טען כי הצעת החוק של ח"כ קיש מבקשת לפגוע בזכות האלמנטרית של נבחר ציבור, כמו של כל אזרח במדינה, לעתור לבית דין גבוה לצדק כאשר הוא חושב שהתקבלה החלטת כנסת שפוגעת במנהל תקין או בעניין בעל חשיבות לאומית. ״מדובר בניסיון פסול ובזוי לפגוע בזכות בסיסית בדמוקרטיה. הניסיון לחוקק חוק כזה, מראה על חולשת הממשלה המנסה לפעול בכלים אנטי דמוקרטיים ודורסניים בכדי לשרוד ולהצליח לקדם החלטות פוגעניות״, טען.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) טענה כי "ממשלת ישראל ירדה מהפסים ולא יודעת להפסיד בכבוד, לא מוכנה לקבל ביקורת ומנסה בכל דרך למזער את עבודת הפיקוח של חברי הכנסת". לדבריה, תפקיד חברי כנסת הוא להילחם בכל הזירות לטובת אזרחי ישראל. כדוגמה הציגה את העתירה של מפלגתה למנות שר בריאות ולא להישאר עם סגן שר במעמד שר ואת העתירה בנושא השוויון בנטל. "הצעת החוק מנסה לפגוע בזכותנו להגן על אזרחי מדינת ישראל מפני החלטות ממשלה הרסניות והממשלה שתאשר חוק כזה היא ממשלה שבאותו הרגע חתמה על תעודת הפטירה של הדמוקרטיה בישראל״, טענה.

במכון הישראלי לדמוקרטיה טענו כי הצעת החוק של ח"כ קיש לוקה בשני כשלים עיקריים - היא שוללת זכות עמידה בסיסית של חברי הכנסת כאזרחים בפני בית המשפט העליון והיא הוגשה במסגרת עבודת ועדת הכנסת ולא במסגרת ועדת חוקה, חוק ומשפט.

"במדינה דמוקרטית, לכל אזרח גם אם הוא מחוקק יש זכות גישה לערכאות. זוהי זכות יסוד בסיסית שלא ניתן לשלול, גם אם נוצרת בכך אי-נעימות לכנסת. מעבר לכך, הנושא של גישה לבג"ץ איננו מהעניינים בהם אמורה לעסוק ועדת הכנסת (המוגדרים בפירוש בתקנון הכנסת) ולכן תמוה יהיה אם הצעה כזו, שהיא הצעה לתיקון חוק יסוד העוסק ביחסים בין הרשויות, תוגש מטעמה ולא דרך הוועדה המתאימה, שהיא ועדת חוקה, חוק ומשפט", אמר ד"ר עמיר פוקס, ראש התוכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.