תקודם חקיקה למאגר גנטי לילדי תימן

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה (יום ב', 27.6.16) דיון בנושא 'הקמת מאגר גנטי - כמענה לבעיית "ילדי תימן" האבודים'. יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, אמר בפתח הדיון כי: "השנים שעברו לא הורידו לא מהעוצמה ולא מהרצון שלנו, ולא המעיטו מהיכולת שלנו ומהצורך כדי לברר את שהיה. פרשיות ונושאים שונים התבררו לאחר שנים רבות. אני לא חושב שיש היום ויכוח גדול אם זה דמיון או קונספירציה, כאשר הרוב מאמין כי האמת היא שהיו דברים, ואנו מעוניינים בחקר האמת. מקדמים כיום את פתיחת החומרים הכתובים של ועדות החקירה, לצד כך, את התמונה המלאה והמיטבית ניתן להשלים באמצעות מאגר גנטי, שיכול לתת ודאות כמעט מוחלטת לממצאים.

"הבדיקות הגנטיות יכולות גם להוכיח שלא היה אז אין להירתע מכך. אני לא חושב שזה יביא לטלטלה במדינה, גם אם יגלו שהייתה שיטתיות מצד הממסד, תהייה סערה תקשורתית, יקומו ועדות, אך אני לא רואה שילכו אנשים לכלא. אי-הוודאות תהיה לא פחות אות קין על המדינה, בפרספקטיבה של שנים ניתן לדון בזה בפתיחות", הוסיף מקלב.

ח"כ נורית קורן (ליכוד): "זה פצע עמוק בלב האומה, צריך לפתוח את זה עכשיו, זו שעת רצון. אם נפתחה פרשת עסק הביש גם הנושא הזה יכול להיפתח. תמיד אמרו לנו שאנחנו הזויים וזה לא קרה, איך יכול להיות שזה לא קרה אם יש מעל 1,000 ילדים שהוועדה חקרה? כל אחד בא ואומר זה קרה גם במשפחה שלי, הטלפונים לא מפסיקים, אנשים רוצים להשמיע את סיפורם ולחפש את ילדיהם, אנחנו צריכים להביא מזור לאנשים אלה".

ח"כ נאווה בוקר (ליכוד): "אהיה הראשונה לתת דגימה כדי למצוא את אותה אחות אבודה שלי ולדעת מה עלה בגורלה. אך אנחנו היום לא יודעים איפה אותם ילדים חטופים כדי לקחת דוגמיות, אם הם בכלל בארץ או בחיים. בראש ובראשונה צריך לפרסם את הדוחות ומסמכים, מאגר לבדו לא ייתן מענה לסוגיה".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "חשוב מאוד שאנשים יוכלו למצוא את יקיריהם וגם שהחברה שלנו תכיר במה שהיה. היום הרבה פחות מכחישים שהדברים האלה קרו. לפני 20 שנה המצב היה אחרת".

יו"ר ארגון ילדי תימן, אבנר פרחי, אמר כי "בשבועות האחרונים משתמשים בחילופי מילים, במקום בהורדת החיסון מעל תיקי האימוץ מדברים על הפרוטוקולים של הוועדות בהם לא ימצא כלום, חזקה על מי שהוציא את כל הפרשה הזו לפועל שיעלים את כל מה שהיה. מאגר גנטי בו אני תומך חייב להיות כהשלמה לפתיחת תיקי האימוץ, יש בכוחו להשלים את האיחוד לצדם. הדרישה שלנו תהייה דרישה למאגר גנטי ליוצאי תימן, 400 משפחות כולל ילדים מאומצים כבר פנו אלינו במסגרת יוזמה כזו".

ד"ר שמריהו הלל, חבר עמותת אחים וקיימים, ציין כי "בדוח ועדת הבדיקה שהונח בכנסת היה רק מקרה אחד של ילדה מאומצת כחוק, את כולם קברו כביכול. המזל שאביה של הילדה אסף בזמן אמת מכל בתי החולים אישור שהוא חיפש את הילדה שלו, הייתה לו החכמה לבקש את האישורים לפני עשרות שנים. זה היה הקש ששבר את גב הגמל, היא סיפרה שחיה בהרגשה שההורים שלה זרקו אותה. אין עקבות לאן הילדים האלה הלכו, נגנבו ילדים ללא זהות, המאגר הגנטי יתאים למצב שימצאו עקבות של מישהו, מדברים על מאות ילדים שהתאדו".

כלל הגורמים המקצועיים שנכחו בדיון ציינו כי הדבר אפשרי ולא הביעו התנגדות להקמת המאגר. עם זאת עלה כי הקמת המאגר תעלה שאלות מהבחינה האתית, החוקית, המדעית והדתית אותן יש לברר.

פרופסור צבי בורוכוביץ, מומחה לגנטיקה רפואית, בפקולטה לרפואה בטכניון ציין כי אינו נוקט עמדה והציג את המשמעויות השונות של הקמת מאגר: "יש כמה חוקים ונהלים שמגנים על זכויות החולה, יש התייחסות מובנת לבדיקת אבהות בחוק הנוגע לגנטיקה, בחוק תוקן שגם בתי הדין הרבנים צריכים לתת גושפנקה להליך, אך כאן יש עוד היבטים שהחוק לא נותן עליהם מענה. שאנחנו באים לדון בנושאים כל כך רגישים יש שני צדדים למטבע. יש גם את העניין האתי - רצון לשמור על האוטונומיה של אדם, לא ניתן לכפות על אדם לתת דגימת דם, אין מקום גם ללחץ חברתי. יש שאלות של לרווחה או נזק, אנחנו חייבים לשמור שהצדק ישמר. צריך פה הסכמה כפולה, גם של הילד וגם של המשפחה".

"הייתה הצעה של ח"כ צבי הנדל בשנת 2006 בנושא זה. היא הונחה בקריאה ראשונה ולא התקדמה, איננו יודע מדוע. עיקרון מנחה הוא שאדם ראוי לדעת מי הוריו וקרובי משפחתו, גם אנשים עלומים שמבקשים לדעת מי הוריהם", הוסיף בורוכוביץ וציין כי "אנחנו מדברים על מאומצים בני 60 פלוס, שהוריהם בני 80 פלוס או שנפטרו. השיטה היא בבדיקה אבחנתית, השוואת סימני דנ"א נדירים בין פרטים להוריהם. אופציה שנייה הינה דרך אחים. ההתאמה הינה מעל 99 אחוז. הסיכוי להתאמה לא נכונה הינו אחד ל-4 מיליארד".

הרב אברהם שיינפלד, לשעבר אב בית הדין הרבני בירושלים, הציג את ההיבט ההלכתי וציין כי "בהלכה ישנה חשיבות רבה לידיעת אדם מי הם הוריו", לצד כך ציין שיינפלד כי תוצאות בדיקות גנטיות מחייבות על-פי ההלכה, כך שלפעמים מעדיפים לא לבצע בדיקה כדי שהמסקנה לא תחייב אותנו כאשר המשמעות חריפה".

"בתי הדין נתנו עד היום כעשרת אלפים חוות דעת, לעיתים אישור הליך גנטי ולעיתים לא. יש פנייה מסודרת של בתי המשפט לבתי הדין שבוחנים כל בקשה לגופה. כך שניתן לומר שבית הדין מברך על הקמת מאגר כזה, עם זאת לסייג שהדבר בכפוף לאישור נשיא בית הדין הגדול, כל מקרה לגופו, האם ניתן לעשות את הבדיקה ללא חשש לפסול חיתון".

ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, אמר כי הטכנולוגיה קיימת: "אם מדובר בגנטיקה של נפטרים אנחנו עושים את זה כל הזמן. עקרונית ניתן לקיים בדיקות גם בנוגע לדגימות של נפטרים".

בתום הדיון הודיע יו"ר הוועדה מקלב כי בכוונתו לבקש את עמדת כלל הגורמים המקצועיים והנוגעים לדבר ולאחר בחינת הדברים, להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק מסודרת ומעמיקה שתסדיר את הקמת המאגר הביומטרי: "אני מקווה ומאמין שצעד זה ירתום גם את הממשלה לקדם את החקיקה להקמת המאגר. ניתן לעשות היום בשיתוף פעולה את הדרוש כדי להביא מזור לפרשה הכואבת הזו".