בג"ץ דחה (יום ה', 30.6.16) את העתירה נגד נוהל "קופת ברירת מחדל" בתחום החיסכון הפנסיוני, אשר ייכנס לתוקפו מחר (ו'). בהסכמת המדינה, הכניס בית המשפט העליון שינוי בפרט משמעותי אחד בלבד.

הנוהל נקבע בידי הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, בחוזר שהוציאה. הוא בא להשלים את הוראות ביטוח פנסיוני חובה, ועוסק במקרים בהם עובדים אינם בוחרים בעצמם לאיזו קופה פנסיונית או קופת גמל להפריש את כספם ואת כספי המעביד.

סלינגר קבעה, כי כל מעביד יוכל לבחור "קופת ברירת מחדל", אליה יוזרמו הכספים. הקופה תיבחר בהתאם לדמי הניהול (שיהוו לפחות 50% מהציון), התשואה המצטברת ושביעות רצון הלקוחות בהתאם למדדי האוצר. במקביל, יבחר האוצר שתי קופות ביניהן יוכלו לבחור המעסיקים שלא יבחרו בעצמם "קופת ברירת מחדל". בחירת האוצר תיעשה על בסיס דמי הניהול בלבד.

התאחדות החברות לביטוח חיים העלתה בעתירתה שורה של טענות נגד הנוהל, אך המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין דוחה את כולן. הוא אומר, כי אכן מוטב היה שהנוהל ייקבע בחקיקה ראשית, אך מגיע למסקנה שלסלינגר הייתה סמכות (גם אם גבולית) להוציאו כחוזר. הוא גם מעיר, כי האינטרס הציבורי מצדיק מתן אפשרות להתחיל בהקדם ביישום הנוהל.

לדעת רובינשטיין, יש ממש בטענת החברות נגד ההסתמכות על דמי הניהול בקריטריון היחיד לבחירת הקופות על-ידי האוצר. הוא מזהיר, כי מחיר נמוך מדי עלול בסופו של דבר לפגוע בלקוחות, בשל ירידה ברמת השירות. אולם רובינשטיין מצא פתרון לכך בדמות קיצור התקופה שאחריה יפרסם האוצר מכרז מחודש לבחירת הקופות.

במקור קבעה סלינגר, כי המכרז הראשון יהיה לתקופה של שלוש שנים. השופטים התירו למדינה לקצר אותה לשנתיים והמדינה הסכימה בתנאי שכך יסתיים הדיון בעתירה. רובינשטיין קיבל עמדה זו וכאמור בשינוי זה - הנוהל הוסר והעתירה נדחתה.

השופטים נעם סולברג ואורי שהם הסכימו עם רובינשטיין. את החברות ייצגו עוה"ד אלקס הרטמן, גיא ורטהים ונועם זמיר, ואת המדינה - עוה"ד ענר הלמן ויצחק ברמן.

שר האוצר, משה כחלון, אמר בתגובה, כי "מדובר בניצחון לעובדים החלשים והלא-מאוגדים" ובאחד הצעדים להורדת יוקר המחיה. סלינגר אמרה, כי הרפורמה "נותנת לראשונה כוח מיקוח לעובדים הלא-מאוגדים, אשר לראשונה ייהנו מהטבות בדמי הניהול".