שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
מגן אלטוביה, דחה (28.6.16) בקשה לתביעה ייצוגית בנוגע לרכיב המע"מ באגרה שמשלמים הנהגים הנוסעים בכביש שש (חוצה ישראל).
יואל רונן טען, כי חברת דרך ארץ - יזמית הכביש - שימשה כידה הארוכה של המדינה, ולכן אין היא רשאית לגבות מע"מ על האגרה. אולם אלטוביה דחה את הבקשה משורה של נימוקים - הן לגופם של דברים והן לגופו של המבקש.
תחילה, קובע אלטוביה כי דרך ארץ היא חברה מסחרית ולא זרועה הארוכה של המדינה, שכן תכנון הכביש, סלילתו והפעלתו מצויים בידיה ולא בידי המדינה. העובדה שהמדינה רשאית לתת הוראות בנוגע לכביש, מלמדת על מעמדה כרגולטור ולא על כך שהיא המפעילה-בעקיפין של הכביש.
לצד זאת, דוחה אלטוביה את טענת המדינה, לפיה אין היא חייבת כלל להעמיד לרשות התושבים כבישים ברמה גבוהה (כמו חוצה ישראל). נכון שהמשאבים הציבוריים מוגבלים, אך "ככל שנמצאה דרך חוקית וסבירה להגדיל את היקף השירותים אותם היא מעניקה ו/או לשפרם אזי - חובתה של המדינה לעשות כן".
עוד קובע אלטוביה, כי השימוש בכביש הוא עסקה בין הנהגים לבין דרך ארץ ולא בינם לבין המדינה, ולכן מדובר בעסקה החייבת במע"מ. נכון שהחוק משתמש במונח "אגרה" לציון התשלום, אך המדינה טענה שמדובר בטעות בניסוח ולמעשה זהו מחיר - ואלטוביה מקבל את עמדתה. בהקשר זה הוא מצטט מדבריו של חנוך לוין: "ואם אמרתי פעם שאני פסנתרנית, זה עושה אותי לפסנתרנית?!".
אלטוביה גם מצא, כי רונן אינו יכול ממילא לייצג את הקבוצה שהתיימר לייצג, מאחר שהוא עצמו עוסק מורשה שניכה חלק מרכיב המע"מ ששילם. לפיכך, אין באפשרות לייצג את הנהגים שאינם עוסקים מורשים, ואילו מי שניכו את המס - לא יכולים לקבל החזר כפול בדמות פיצוי במסגרת התביעה הייצוגית. "מתעורר חשש כי המבקש הינו בבחינת 'איש קש' אשר הוצב בחזית הבקשה ולא נטל על עצמו כל סיכונים כספיים או אחרים בקשר עם ניהול הבקשה ונראה אף שלמבקש עצמו אין עילת תביעה", אומר אלטוביה.
אלטוביה חייב את רונן בהוצאות בסך 75,000 שקל - מחצית מהסכום המחויב, הוא אומר, וזאת רק כדי שלא ליצור אפקט מצנן בפני תביעות מוצדקות. את רונן ייצגו עוה"ד
דורון לוי ויאיר אברהם, ואת המדינה - עו"ד קמיל עטילה.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
