פרקליטות המדינה התנהלה בצורה נוקשה והתעלמה מהערות בית המשפט, כנראה משום שמגיש התלונה היה פרקליט המדינה, שי ניצן. כך אומרת (4.7.16) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, הדסה נאור.

נאור ביטלה את הרשעתו של המתנחל אלחנן גרונר בהסגת גבול שביצע כשדפק על דלת דירתו של ניצן בשנת 2009, כאשר היה היה המשנה לפרקליט המדינה ועסק בין היתר בהתנחלויות. בדצמבר שעבר זיכתה נאור את גרונר מכל יתר העבירות שיוחסו לו - איומים על ניצן, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור.

גרונר הגיע בשעת ערב לביתו של ניצן בירושלים, דפק על הדלת וכאשר בני הזוג ניצן פתחו אותה - אמר לניצן: "עליך להתבייש בכך שאתה מגרש יהודים מבתיהם". לבקשתו של ניצן הזדהה גרונר בשמו, והוסיף: "בעבר גרמת להרחקת אחי אריאל גרונר מביתו שבאיו"ש ועכשיו גרמת גם להרחקתי מביתי, וכן להרחקת אחרים מביתם". לאחר מכן אמר לילדיו של ניצן (שהיו אז בני שמונה ועשר): "אתם צריכים להתבייש שיש לכם אבא כזה".

שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתו של גרונר, כדי שלא לפגוע בעתידו המקצועי ולנוכח העובדה שהיה בן 19 בעת ביצוע העבירות. המדינה התנגדה, ובין היתר טענה שמדובר היה באירוע חמור. נאור מביעה פליאה על עמדה זו, המתעלמת מכך שזיכויו של גרונר מרוב העבירות שינה לחלוטין את תמונת האירוע.

עוד טענה המדינה, כי ההליך נמשך זמן רב בעטיו של גרונר. על כך אומרת נאור, כי הוא אכן החליף מספר סניגורים, עד שבחר את עו"ד איתמר בן-גביר לייצגו. אולם המדינה הערימה קשיים על ההגנה שביקשה לקבל מסמכים לצורך טענה להגנה מן הצדק. נאור מוסיפה:

"התקשיתי להביא את הצדדים לשולחן המו"מ ולהעביר עניינו של תיק זה לצורך ניהול גישור, מפאת עמדתה הנוקשה של המאשימה ועל אף הסכמת בא-כוח הנאשם, גם לאחר שכבר נשמעו חלק ניכר מעדי התביעה והחלה להתגבש תמונת הראיות. עובדה זו אך היא גרמה לשיהוי נוסף בהליכים אלה, ויש רק לקוות שלא מעמדו של המתלונן [ניצן] הוא זה שמנע מהמאשימה להיות פתוחה להערות בית המשפט בקשר להמשך ניהולו של התיק".

לצד זאת אומרת נאור, כי עזות המצח של גרונר - להגיע לביתו של עובד ציבור ולהטיח דברים קשים באוזניו ובאוזני ילדיו - חוצה כל קו אדום והיא עבירה פלילית. אולם לנוכח העובדה שבשבע השנים שחלפו לא הסתבך גרונר בפלילים, ואף החל להטמיע את השינוי בתפיסותיו בין מי ששותפים לדעותיו, החליטה נאור לבטל את ההרשעה ולגזור עליו 140 שעות של"צ.