"אם הממשלה שילמה בזמן לא היה צורך בחוק"

ועדת הכלכלה המשיכה (יום ב', 11.7.16) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת מוסר התשלומים לספקים - כך שימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30, אליה צורפו הצעות חוק דומות של ח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ רועי פולקמן. במהלך הדיון אישרה הוועדה מספר סעיפים בהצעה, בהם סעיף ההגדרות וכן הסעיף הקובע כי משרדי הממשלה ישלמו לספקים בתוך שוטף פלוס 30 יום.

היו"ר איתן כבל אמר בפתח הישיבה כי מדובר בהצעת חוק שסביבה לחצים רבים, אך אין מחלוקת על החשיבות הגדולה שלה לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. עם זאת הוא הזהיר כי הכוונה לאפשר החרגות רבות מדי עלולה לפגוע בהצעה. "אם הממשלה הייתה משלמת בזמן ומתנהלת כמו שהיינו מצפים ממנה אז זאת הייתה הנורמה ולא היה צורך בהצעת החוק", אמר. אף דרש כי החוק יחול גם על מפעל הפיס, שכן הוא אחד הגופים המרכזיים במשק המעביר תשלומים לספקים רבים.

ח"כ יחימוביץ' אמרה כי לא ניתן יהיה להשביע את רצון כולם וקראה לאשר את ההצעה שנגררת כבר 5 שנים. "אם החוק היה כמו שאנחנו רוצים כולם היו משלמים שוטף פלוס 30", אמרה. ח"כ פולקמן אמר כי הכוונה היא לקצר את הזמנים ולקבוע כי התשלום עבור עבודות קבלניות יתבצע בתוך 70 יום, ולא בתוך 85 בהצעה המקורית. הוא הוסיף כי הגיע להסכמה עם החשבת הכללית באוצר לפיה המדינה תיישם את החוק המסדיר את העברת התשלומים לרשויות המקומיות, שחוקק בשנת 1995 ומוקפא מאז, כבר 21 שנה, באמצעות חוק ההסדרים. פולקמן התייחס גם לנושא מפעל הפיס וקרא להחיל את החוק גם עליו, לדבריו הגוף מעביר כסף לרשויות ויכול לשלם להן שוטף פלוס 30.

החשבונאי הראשי באוצר, עוזי שר, אישר כי הסיכום עם ח"כ פולקמן הוא שהמדינה תשלם שוטף פלוס 30 לנותני שירותים ושוטף פלוס 70 בפרויקטים של עבודות קבלניות. הוא אף אישר כי החוק המסדיר את התשלומים לרשויות המקומיות, שמוקפא מזה 21 שנה, ייכנס לתוקף כבר בסוף החודש הזה. כבל אמר כי אם המדינה תדע לשלם בזמן זה יפתור את רוב הבעיות. שר הגיב ואמר כי המדיניות היא לשלם בזמן, אך לעיתים קורים דברים שלא מאפשרים זאת. נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, אמר כי אם תבוטל ההקפאה של החוק המסדיר תשלום לרשויות המקומיות הן תקבלנה את הכסף תוך 60 יום ואיש לא יוכל לטעון שצריך לתת יותר מ-60 ימי אשראי.

מנגד, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, אמר כי המדינה תשלם לקבלנים אחרי 90 יום בעוד שהקבלנים נדרשים לשלם לספקי המשנה תוך 30 יום. "זה מביא לשרשרת מקולקלת ופגומה ולא עושה כלום לטובת עסקים קטנים ובינוניים", אמר בן שמעון. עו"ד אלדד כורש, המייצג את התאחדות בוני הארץ, אמר כי צריך לשנות את שם החוק מ"חוק מוסר תשלומים לחוק מוסר כפול, כי הוא מבקש דין אחד למדינה ודין אחר לסקטור הפרטי. לדבריו, "אם מישהו היה מזמין טרקטור בשוק הפרטי ואומר שהוא צריך לשלם עבורה מכספי ירושה עתידיים, איש לא היה מוכר לו. אם לרשות המקומית אין כסף שתתאפק ולא תגלגל את האחריות על הספק שגם צריך לבצע עבודה וגם לממן אותה".

אלון עוזיאל, בעל מפעל מתכת המעסיק 6 עובדים, סיפר כי הוא ספק של התעשיה הצבאית ובעוד שמשרד הביטחון משלם לתעש בזמן היא מעכבת את התשלום. "סכום של 2.8 מיליון שקלים שולם לי בשוטף פלוס 240 והיום חייבים לי עוד 1.2 מיליון שקל כבר שוטף פלוס 180. שילמתי 8 משכורות 8 חודשים וגם תשלומי מע"מ וכסף עדיין לא ראיתי. אני והשותף שלי לא לקחנו משכורת כבר 8 חודשים, אבל לעובדים צריך לשלם בזמן", אמר. נעמה עידן, המייצגת עסקים קטנים ועצמאים, אמרה כי כשהיא לא משלמת בזמן לעובד חלים עליה סנקציות, אבל החוק הזה הוא בלי שיניים. לדבריה, קנס של 4% על מי שלא ישלם בזמן לא ירתיע, שכן זה יותר טוב מלקחת הלוואה בבנק.

נציג מד"א, יחזקאל פריד, אמר כי אם החוק מחריד את קופות החולים צריך להחריג גם את מד"א, כי מרבית הכסף שמקבל הארגון מגיע מקופות החולים רק אחרי 90 יום. היו"ר כבל אמר בתגובה כי מרוב החרגות כבר לא נשאר מישהו שצריך לשלם בזמן. הוא ביקש לקבל תשובות בעניין מהחשבת הכללית באוצר. נציג משרד המשפטים, יובל נעים, התייחס להחרגת החברות הממשלתיות מהחוק ואמר כי הסיבה לכך היא שלא היה מספיק זמן לבדוק איך כל גוף מתנהל. ח"כ רוברט אילטוב, שהגיש הצעת חוק דומה בכנסת הקודמת, מתח ביקורת על כך ואמר כי הצעת החוק הזו מתגלגלת בכנסת כבר שנים והטענה שלא היה זמן לבדוק את זה אין לה מקום.

יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, אמר כי צריך שהמדינה תנהג במוסר תשלומים כמו השלטון המקומי, כי היא מתנהגת כמו בריון. "לא יכול להיות מצב שבו כשמגיע החשבון משרד ממשלתי ימצא תירוץ לא לשלם. אם המדינה לא תשלם הרשויות לא יכלו לשלם ואנחנו נלך למאבק ונעצור את על העבודות. אנחנו לא נסחוב את הנזקים של האוצר", אמר.

כאמור, בדיון היום אישרה הוועדה את סעיף ההגדרות בהצעת החוק וכן את הסעיף שמחייב את המדינה לשלם לספקים תוך שוטף פלוס 30. עם זאת סעיפים רבים עדיין לא אושרו, בין היתר בעניין הקבלנים והבקשות להחרגות, והדיונים בהם יימשכו בשבועות הקרובים. היו"ר כבל אף הבהיר כי בכוונתו לסיים את הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ.