מרדכי גילת, בטורו השבועי בישראל היום, חוגג ניצחון קטן על השחיתות: במשפטו של נוחי דנקנר, לא זו בלבד שהשופט חאלד כבוב הסתמך על ראיות נסיבתיות, אלא גם על עד מדינה שהוא לא משהו-משהו; מרדכי גילת מסיק מכך כי ניתן יהא, מעתה ואילך, להסתפק, ככל שעסקינן בהליכים פליליים הנסבים סביב פרשיות שחיתות, להסתפק גם בראיות נסיבתיות, וגם בעדי מדינה שהם לא הכי-הכי; גילת סבור שלו היו מעמידים את אביגדור ליברמן לדין על סמך ראיות נסיבתיות, בעוצמה זהה לאלו אשר עמדו לרשות הפרקליטות במקרה נוחי דנקנר, אפשר והיה מורשע כיום (ולא שר ביטחון עם פתיל הנטען למוארך, במקום משה יעלון (בוגי));
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
