אורי מיליקובסקי לא יפצה משקיעים

אורי מיליקובסקי לא יפצה את המשקיעים בקרן נובה-ויז'ן שניהל בעשור הקודם. בית המשפט העליון קיבל (יום ד', 13.7.16) את ערעורו של מיליקובסקי וביטל את חיובו לשלם למעלה ממיליון דולר למשקיעים.

מיליקובסקי, שאינו מנהל השקעות מורשה, גייס מאות אלפי דולרים משורה של משקיעים והם אבי ורטהיים, לשעבר יו"ר בנק מזרחי-טפחות ומי שהיה מראשי אלוני-חץ ודורי בנייה; מנכ"ל אודיוקודס, שבתאי אדלרסברג; מייסד קרן ג'נסיס, אדי שלו; ועו"ד יוסי עבאדי. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט יהושע גייפמן) קבע שמיליקובסקי הפר את התחייבויותיו כלפי המשקיעים, כאשר נובה-ויז'ן השקיעה במישרין במניות ולא רק באופציות עליהן.

שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, קיבל את ערעורו של מיליקובסקי ודחה את ערעורם של המשקיעים על גובה הפיצוי שנפסק לטובתם. מיליקובסקי הציג בפני המשקיעים את "מודל 50 המניות" שפיתח, ואשר לדבריו השיג לאורך זמן תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 בהשקעה בוול סטריט. אולם בניגוד לפסיקת המחוזי - זילברטל קובע שמיליקובסקי לא התחייב להשקיע אך ורק לפי מודל זה. רוב המשקיעים הודו שקראו את התקנון, וטענתם לפיה חשבו שהמצגת גוברת עליו נדחתה בידי זילברטל.

זילברטל אומר כי המסמך המחייב לא היה המצגת - בו מטבע הדברים הבליט מיליקובסקי את הצלחתו ב"מודל 50 המניות" - אלא תקנון הקרן, בו ניתנה לו במפורש יד חופשית בניהול ההשקעות. כיוון שכך, הוא לא היה מחויב לדווח למשקיעים על המעבר מאופציות למניות. יתרה מזאת: כאשר דיווח מיליקובסקי בשלב מסוים על מעבר להשקעה ב-100% מזומן, לא הובעה התנגדות מצד איש מן המשקיעים.

עוד דוחה זילברטל את קביעתו של גייפמן, לפיה השקעה באופציות ללא גידור - כפי שביצע מיליקובסקי - הייתה בגדר רשלנות. "קיים קושי לקבל תזה משפטית שלפיה עצם ההשקעה באופציות מהסוג שנרכש בלי הגנות מקטינות סיכון יוצרת חזקה, כמעט חלוטה, כי יועץ ההשקעות (מוסמך או בלתי מוסמך) התרשל כלפי המשקיעים באמצעותו", הוא אומר.

זילברטל מדגיש: "ברי, כי הקביעה אם יועץ ההשקעות התרשל או לא תלויה בנסיבות שונות האופפות את ההשקעה. סבירותה של ההשקעה - גם אם בבסיסה היא ברמת סיכון גבוהה - צריכה בוודאי להיבחן בעת מעשה ולא על-פי תוצאותיה... גם במצב של שווקים סוערים עשויות להיות הזדמנויות שניתן לנצל, ולטענתו של אורי, מתוך כך נבעה מדיניות ההשקעה שלו שהתנפצה אל מול אירועים בלתי צפויים".

השופט יצחק עמית הסכים עם זילברטל. המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין סבר בדעת מיעוט, כי שינוי כה דרמטי במדיניות ההשקעות בלא ליידע את המשקיעים, מהווה רשלנות רבתי. המשקיעים חויבו בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל. את מיליקובסקי ייצגו עוה"ד בעז בן-צור ותומר שקרצי, את המשקיעים ייצגו עוה"ד ארי מילשטיין ומשה ברהוד, ואת חברת הנאמנות של משרד ארנסט אנד יאנג (שהתביעה נגדה נדחתה) - עוה"ד ניר כהן ורוני לפן.