ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת החוק של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואחרים (הבית היהודי) להחרגת הורים שילדיהם מתו מחובת פרישה לפנסיה.

על-פי הצעת החוק, המבקשת להשוות הורים שכולים 'אזרחיים' להורים שילדיהם החיילים נהרגו במערכות ישראל, כל הורה שכול יוכל לבחור שלא לצאת לגמלאות, ומעסיקו יהיה מחויב להעסיק אותו לתקופה של לפחות ארבע שנים לאחר גיל הפרישה. החובה תחול על בעלי עסק שבו 25 עובדים לפחות, ולא תחול אם רופא יקבע שההורה אינו כשיר, אם העובד נמצא אשם בהתנהגות חמורה, או אם המעסיק פשט רגל והמשך העסקת העובד יגרום לנזק כלכלי בלתי סביר.

"הורים שכולים שוקעים באבלם והמשך העסקתם מסייע רבות למצבם הנפשי והכלכלי", אמר ח"כ סמוטריץ' וציין כי הוחלט שהורים שכולים לחיילים שנספו במערכה, יקבלו עדיפות ויוכלו לבחור שלא לפרוש למשך חמש שנים כפי שקיים כיום, ופרישת הורים שכולים אחרים לא תחויב במשך ארבע שנים.

אריה רוקח, אביה של תחיה ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים, מיוזמי הצעת החוק, הסביר בדיון כי הדפיקה בדלת היא אותה דפיקה בדלת והלחצים הנפשיים והכלכליים על ההורים שילדם מת הם אותם לחצים. "עברתי במקום התאונה, וכמעט עצרתי לחלץ, מבלי שידעתי שזאת בתי", סיפר על הנסיבות שבהן נהרגה בתו.

מרדכי עייש, שבנו נהרג בתאונת דרכים בשנת 1988, סיפר בבכי כי כשהוא חוזר הביתה מהעבודה עולמו נחשך. "החוק הזה נותן לנו עוד כמה שנים לחיות בכבוד. כמעט שלושים שנה אנחנו מתמודדים עם השכול הזה, במיוחד הסבתא איתה נסע בני והתנגשה ברכב צבאי כבד. הוא לא היה חגור, נפגע מבלון גז בראשו ונהרג במקום", אמר.

מנגד, טענה מנהלת המחלקה המשפטית לדיני עבודה, עו"ד סיגל סודאי, כי למרות שאי-אפשר שלא להתרגש מדברי ההורים, חייבים לחשוב גם על הצד של המעסיק. "יש להוסיף נסיבות שבהן ניתן יהיה לפטר לאחר הגעה לגיל פרישה, כמו אי-התאמה מקצועית", ציינה. מנהל אגף פרישה לגמלאות בשירות המדינה, ציון לוי, ביקש להוסיף גם נסיבות ארגוניות. "לעתים משרד או יחידה נסגרים, ולא ניתן למצוא לעובד תפקיד אחר", אמר. לנוכח דברים אלו ציין ח"כ סמוטריץ' כי החריגים בחוק יהיו "מאוד מאוד מצומצמים ומוגדרים", כלשונו.

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), סיכם את הדיון ואמר כי הוא גאה להיות יהודי וישראלי ביום כזה.