הצגת שאלות בראיון עבודה עשויה להיות אפליה, גם אם העובד התקבל לעבודה בסופו של יום - סבורה (26.7.16) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב,
נטע רות.
רות דנה בתביעתה של כוכבה קשאני נגד משרד הנסיעות ארנון-פז, בה טענה בין היתר, כי בראיון העבודה נשאלה כיצד תסתדר עם ארבעת ילדיה הקטנים. רות דחתה את תביעתה של קשאני עצמה, באומרה שלא הניחה מצע עובדתי מספק כדי שניתן יהיה לקבוע ששאלות אלו היו - במקרה הספציפי - בבחינת אפליה על-רקע היותה אם. עם זאת, כאמור, היא סבורה ששאלות כאלו יכולות להוות אפליה, משום שהן פוגעות בכבודו ובדימויו העצמי של הנשאל:
"ניתן למצוא אחיזה לדעה, שלפיה התנהגות תיחשב כמפלה, ללא קשר להיבט התוצאתי המיידי שלה (להבדיל מזה ארוך הטווח), כל אימת שהתנהלות המעסיק כלפי העובד או המועמד לעבודה, על-רקע נסיבותיה, עלולה להיתפס בעיני האדם הסביר כביטוי של שיקולים סטראוטיפיים, הנשקלים בעניינו של העובד או המועמד לעבודה על-רקע השתייכותו לקבוצה המוגנת. זאת גם אם שיקולים לא הכריעו בסופו של יום את הכף.
"ביטוי מובהק להתנהלות מעין זו, ניתן למצוא בהצגת שאלות שאינן ממין העניין לעובד או למועמד לעבודה הנוגעות להשתייכותו הקבוצתית, וזאת גם בהעדר אינדיקציה לכך שהייתה למידע שנמסר על ידם השפעה על החלטות המעביד".
רות דחתה כמעט את כל תביעתה של קשאני, ובין היתר קבעה שהיא לא פוטרה על-רקע הריונה אלא בשל צמצומים עונתיים שערכה ארנון-פז. היא זיכתה את קשאני בפיצוי של 17,000 שקל משום שארנון-פז לא גילתה לה בעת קבלתה לעבודה שמדובר במשרה זמנית בלבד. נציגי הציבור דוד נס וגרשון עמל הסכימו עם רות. את קשאני ייצגה עו"ד שיר-אל נקדימון, ואת ארנון-פז - עו"ד שי רובינשטיין.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
