הגבלות על תפיסת מחשב בידי המדינה

המדינה לא תקבל אישור אוטומטי להחזיק בידיה עד תום ההליכים כל מחשב שלטענתה נעברה בו עבירה. זו משמעות החלטתו של שופט בית המשפט העליון, אורי שהם.

שהם דחה (יום א', 14.8.16) את בקשתה של המדינה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע למחשב שתפסה אצל יניב עמר, המואשם בקבלת דבר במרמה, איומים, עבירות מחשב ועוד. המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום, אשר הורה למדינה להחזיר לעמר את המחשב ולהותיר בידיה עותקים של הראיות שהיא סבורה שיש בו.

בבקשתה לערער לעליון טענה המדינה, כי הקביעה לפיה מחויבים גורמי החקירה למסור לחשוד את חומר המחשב המקורי העשוי לשמש ראיה במשפטו, כך שבידיה ייוותרו העתקים בלבד - בטעות יסודה. לדעת המדינה פרשנות כזו אינה מתיישבת עם כלל הראיה הטובה ביותר והוראות החוק, ומשום שיישומה בפועל מעורר קשיים רבים, ובכללם הקצאת משאבים "משמעותיים ביותר" לצורך העתקת החומרים.

שהם דחה על הסף את הבקשה באומרו שהיא אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי, והוסיף לגופו של עניין: "אין כל פגם בקביעתו של בית המשפט המחוזי, כי פרשנות לפיה כל מחשב שקיים לגביו חשד כי בוצעה באמצעותו עבירה, כמו גם הכונן הקשיח של אותו מחשב, דינם להישאר בידי המשטרה עד לסיום ההליכים - כדי להדוף טענה עתידית של זיוף או השתלת ראיות - אינה סבירה".

שהם מוסיף: "בית משפט השלום שוכנע, כי ניתן להשיג את מטרות המבקשת בהחזקת התפוסים, בדרך של העתקת החומר המצוי בהם, בד-בבד עם חתימת המשיב על כך שעסקינן בעותק זהה למקור. גם אני, כמו בית המשפט המחוזי, אינני מוצא להתערב בהחלטה זו, אשר מאזנת כראוי בין השיקולים השונים, ומגשימה את תכלית התפיסה, בדרך פחות פוגענית בזכות קניינו של המשיב". את המדינה ייצגה עו"ד תמר פרוש, ואת עמר - עו"ד דותן דניאלי.