המשטרה מחזיקה בצורה בלתי תקינה במאגרי מידע על מי שהתיקים נגדם נסגרו מחוסר אשמה או זוכו בצורה מוחלטת בדינם. כך טוענת (13.10.16) ועדת המשטרה בלשכת עורכי הדין.

יושב-ראש הוועדה, אפרת טרוים, מבקשת מהיועץ המשפטי של המשטרה, תת-ניצב שאול גורדון, להצביע על המקור החוקי לשמירתו של מידע זה. לדעת טרוים והוועדה, מקור כזה אינו בנמצא, ומעשי המשטרה נוגדים את פקודות המטה הארצי, את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו ואת פסיקת בית המשפט העליון.

הפנייה מתייחסת לדגימות דנ"א, לטביעות אצבע ולתצלומים, כאמור - של מי שנמצא שלא היה כל רבב במעשיהם. לדברי הוועדה, המצב הנוכחי גורם עוול כפול: לא די בכך שאותם אנשים התהלכו תחת עננת חשד בלתי מוצדקת, אלא שנתוניהם נשמרים בידי המשטרה ללא כל הצדקה. בכך, טוענת טרוים, ניצבים החפים מפשע בשורה אחת עם עבריינים שהורשעו או אם מי שהתיקים נגדם נסגרו רק בשל העדר ראיות או העדר עניין לציבור.

טרוים אומרת כי אכן חוק סדר הדין הפלילי אינו מחייב את המשטרה למחוק נתונים אלו, אך ניתן להסיק ממנו שאין לשמור את המידע כאשר הוא אינו נחוץ לאחת התכליות המנויות בו. עוד היא מציינת, כי פקודות המטה הארצי מאפשרות למחוק מידע, ואף מורות לעשות זאת כאשר מדובר בקטין - ואין כל הצדקה להפלות לרעה חשוד-לשעבר אחר רק משום שהוא בגיר.

המשטרה חומקת לשטחים אפורים ומנצלת לאקונה בחוק, מסיימת טרוים, וזאת דווקא כאשר צנעת הפרט והשם הטוב זוכים לחשיבות רבה בחקיקה ובפסיקה. העובדה שהמשטרה מעוניינת במידע כדי לפענח פשעים עתידיים, אינה עילה מספקת לקיומו של מאגר מידע זה, היא טוענת.