|
צוללת דולפין ישראלית [צילום: אל אהרם]
|
|
|
|
|
חיל-הים עומד להחליף מחצית מצי הצוללות שלו מדגם דולפין - זאת מסתבר בעקבות מזכר הבנות לרכישת שלוש צוללות מדגם דולפין המשופר, שייחתם בגרמניה במהלך חודש נובמבר. כל מי שמתפלא מדוע דווקא עכשיו דרושה לישראל תוספת כה גדולה ויקרה לצי הצוללות הישראלי, יכול להירגע. הצוללות החדשות מדגם 216, כאשר יגיעו לשירות מבצעי בחיל-הים בסביבות 2025, אמורות להחליף את שלוש צוללות דולפין המיושנות שנרכשו לפני כ-20 שנה. הדגם החדש משוכלל יותר, בעל מערכת הנעה ייחודית ומצויד בהתקנים טכנולוגיים מתקדמים.
על-פי המידע הטכנולוגי, משך החיים לפעילות מבצעית של צוללת מגיע ל-20 שנה, ולכן זה הזמן להזמין צוללות חדשות. תהליך קבלתה של צוללת לשירות מבצעי נמשך לפחות עשור מיום צאת הצוללת מן המספנה.
מספרים אחדים יכולים להבהיר את הייחודיות של הצוללות החדשות שייוצרו במספנות תיסן-קרופ שבעיר קיל בגרמניה. למשל: מערכת ההנעה הייחודית של צוללת מדגם 216 מסוגלת להפיק מהירות של 37 קמ"ש כשהיא על פני הים ומהירות של 20 קמ"ש בצלילה, עומק הצלילה המרבי של ה-216 מגיע ל-350 מ'. טווח השיוט ללא תדלוק מגיע עד 19,300 ק"מ והיא יכולה להפליג בים במשך 80 יום מבלי לחזור לבסיסה. והעיקר: אורכה של הצוללת מן הדגם החדש מגיע ל-89 מטרים. כדי להבין את ההבדל בין ה-216 לצוללות הוותיקות ראוי לציין כי אורכה של דולפין הראשונה שהופעלה בחיל-הים, הגיע ל-56 מ' בלבד, והיא חומשה רק ב-6 טילי טורפדו בקוטר 53 ס"מ.
מה יש בצוללת מן הדגם המתקדם? נתחיל בקטנות: 6 כני שיגור לטורפדו בקוטר 53 ס"מ ועוד 4 משגרי טורפדו בקוטר 65 ס"מ. על-פי מה שפורסם בשבועון "ג'יינס דיפנס" יכולה הצוללת באמצעות משגרים אלה לפזר מוקשים ואף לשגר טילי שיוט קונבנציונאליים בעלי טווח של כ-1,500 ק"מ. אחד האמצעים הייחודיים הנוספים הוא היכולת לשגר, מתחת לפני הים, צוללני קומנדו ימי שייצאו למשימות מבצעיות.