סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, אילן שילה, נתן פסק דין "על סמך קביעות עובדתיות שאיש לא טען להן ועל סמך טענה משפטית שלא נטענה". זוהי קביעתו יוצאת הדופן של בית המשפט העליון (יום א', 6.11.16).

מדובר בסכסוך על דירה בנווה מונוסון, כאשר יעקב בש ומירב בש טענו למרמה במכירתה. אולם שילה קבע בפסק דינו, כי גורמים הקשורים לשוק האפור נישלו את בש מדירת מגוריהם "בדרך לא דרך, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם", וכי שרשרת ההסכמים נולדה מעקיפה של הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.

על כך אומרים השופטים יורם דנציגר, יצחק עמית וצבי זילברטל: "הדיון בבית משפט קמא קיבל תפנית לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה כי על-אף שאין לקבל טענות הזיוף שהועלו על-ידי בש, הרי שיש להתייחס לטענתו לפיה ענייני הלוואות ושוק אפור עמדו מאחורי שרשרת העסקות. באספקלריה זו, דומה כי יש ממש בטענת המערערים כי בית משפט קמא חרג ממסגרת הטענות שהותוו על-ידי בש בכתבי טענותיהם, וקיבל את התובענה על סמך קביעות עובדתיות שאיש לא טען להן ועל סמך טענה משפטית שלא נטענה".

לאור זאת, הגיע בית המשפט העליון למסקנה חריגה: "משנדרש בית המשפט למסכת העובדתית כפי שנגלתה לעיניו מחד-גיסא, אך משלא ניתנה לצדדים הזדמנות לשטוח את טענותיהם ולהביא מלוא ראיותיהם בחזית החדשה שהוצבה על-ידי בית משפט קמא מאידך-גיסא (הגם שבשלב הסיכומים נדרשו לכך); לאור ההשלכות הקשות על המשיבים אם וככל שהערעורים יתקבלו; משלא נדון כלל עניינה של המשיבה לאור התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא; ובהתחשב בכך שהבנק, שלזכותו רשומה משכנתה על הדירה, לא היה צד לדיון - בהינתן כל אלו מצאנו כי יהיה זה נכון להורות על ביטול פסק הדין ולהחזיר התיק לבית המשפט המחוזי על-מנת שיידון בתיק מראשיתו, אך הפעם, במסגרת הפלוגתאות שיניחו בפניו הצדדים. באופן זה יתאפשר לצדדים להביא מלוא ראיותיהם, עדיהם וטענותיהם לגבי הסוגיות שבמחלוקת, בהתאם לכתבי הטענות".

בש חויבו בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל, שכן לדברי העליון - הם אשר יצרו את התסבוכת בתיק. את בש ייצגה עו"ד מיכל אוסטרובסקי. את ברק מזרחי ייצגו עוה"ד רון הורוביץ ושירן אלווס, ואת שאול בצון - עו"ד מירית חביה.