"הפסקנו לתקצב כבישים יותר מאוטובוסים"

מנכ"ל משרד התחבורה, קרן טרנר, הציגה (יום ד', 9.11.16) בפני ועדת הכספים את תקציבי השנים 2018-2017: "תקציב פיתוח התחבורה ב-2017 יעמוד על 12.6 מיליארד ש"ח, מתוכם 5.88 מיליארד ש"ח לפיתוח כבישים ולהרחבתם (1.24 מיליארד ש"ח כבישים עירוניים ו-4.63 מיליארד ש"ח לכבישים בינעירוניים) ו-6.75 מיליארד ש"ח לפיתוח התחבורה הציבורית - 3.75 מיליארד ש"ח להסעת המונים במטרופולינים ו- 2.99 מיליארד ש"ח לרכבות כבדות. ב-2018: סך התקציב לפיתוח התחבורה: 12.9 מיליארד ש"ח ומתוכו 6.25 מיליארד ש"ח לכבישים (1.33 מיליארד ש"ח עירוניים ו- 4.92 מיליארד ש"ח לבינעירוניים), 6.65 מיליארד ש"ח לתחבורה ציבורית, מתוכם 4 מיליארד ש"ח להסעת המונים ו- 2.63 מיליארד ש"ח לרכבות כבדות".

טרנר אמרה כי "יש גידול רב במספר המינויים למערכות התחבורה הציבורית וזה סימן מעודד שממשיך להתפתח. אנחנו פועלים בכל המישורים התחבורתיים ביבשה ובאוויר (שמים פתוחים) להוזלת יוקר המחיה בתחבורה". עם זאת הודתה כי אין תקצוב לביצוע רפורמת התעריפים הבינעירונית שהובטחה, ולכן היא אינה נכללת בתוכניות העבודה של המשרד. עם זאת אמרה כי המשרד הפסיק לתקצב כבישים יותר מאשר תחבורה ציבורית.

בעניין הרשות הלאומית בדרכים, אמרה כי "בתקציב 2017 חסרים 20 מיליון ש"ח ובמידה שהביצוע בפועל יהיה גדול נדאג להוסיף תקציבים". יושב-ראש הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר מעל-לכל, חייבים להגביר את הפעילות ואת המשאבים לטיפול במאבק בתאונות בדרכים. מדובר בנושא שהוא בבת עינינו, בהצלת חיי אדם וכל תקציב שיידרש לכם לנושא, אנחנו נוכל לסייע בהשגתו. ועדת הכספים לא תעכב אף תקציב שקשור למשרד התחבורה". גפני הלין בפני אנשי משרדי התחבורה והאוצר, על הירידה הצפויה בתקציב הרשות הלאומית בדרכים מ-135 מיליון ש"ח ב-2015 ואילו ב-2017 רק 87 מיליון ש"ח.

בישיבה הוצג תקציב משרד התחבורה לשנתיים הקרובות. ב-2017 יעמוד על 19 מיליארד ש"ח וב-2018 על 19.5 מיליארד ש"ח. גפני אמר כי הוועדה רואה חשיבות בפיתוח התשתיות והתחבורה הציבורית. "אין ספק שיש שיפור עצום במערך הסעת ההמונים, אך אנחנו עדיין רחוקים ממדינות המערב. לכן אנחנו לא מעכבים נושאים שקשורים למשרד התחבורה ורואים בכך נושא חשוב שקשור בהצלת חיי אדם ושיפור איכות החיים".

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כ"ץ, אמר: "אנחנו בעיצומה של מהפכה בתחבורה בישראל. אנחנו בתנופת פיתוח, כמוה הייתה אחרי מלחמת העולם השנייה באירופה". הוא העריך כי לאחר סיום הסדרי החינם בקו העמק של הרכבת יפחת מספר הנוסעים בה לכמה אלפים ביום. "המגמה היא חיובית והרכבת תביא לפיתוח יותר עסקים ומקומות תעסוקה לאורך התוואי שלה. גם על הנחישות שלי להאריך את כביש 6 לצפון ולדרום הייתה ביקורת ובסוף זה הצדיק את עצמו". כ"ץ ציין, כי "הציבור מצביע ברגליים ונוסע באוטובוסים וברכבות, ואני כל הזמן נאבק בגישה המסורתית שזה לא כלכלי לפתח רכבת במקומות כמו העמק. המציאות מוכיחה אחרת".

לדבריו, "כל פיתוח בתחבורה הציבורית ובתשתיות התחבורה בכלל, זה חיסכון של מאות מיליוני שקלים למשק ויותר. לגבי התחבורה הציבורית התמונה מורכבת וההגעה למצב האופטימלי הוא רק לאחר השלמת כל המכלול, שזה פיתוח התשתיות בסביבת התחבורה הציבורית, חיבורים בין הקווים, תחנות נגישות, נת"צים, רכבות תחתיות ועיליות, מטרונית, אוטובוסים מהירים, עמידה בזמנים, נגישות לבעלי מוגבלויות, איכות השירות והכשרת הנהגים ועוד. זה הולך ומתרחש לנגד עינינו". עוד אמר כ"ץ כי "המשטרה אינה יכולה להקצות די כוח אדם לאכיפת הנסיעה בנת"צים ועל-כן המשרד יפעיל אכיפה אלקטרונית. כמו-כן, אנחנו במגעים מול אגד ודן ששולטות בלמעלה מ-50% מהתחבורה הציבורית באוטובוסים לשיפור השירות ועמידה בלוחות הזמנים. אוטובוס ייצא בשעה מסוימת, ויידרש להגיע לנקודת הסיום עד שעה ספציפית ואם יהיו חריגות יהיו קנסות ויידרשו לספק הסברים". בעניין המאבק בתאונות בדרכים, השר הביע תסכול מכך ש"לא כל הסמכויות בנושא נמצאות אצלנו ואני מנסה לשנות זאת בחקיקה. עם זאת, יש להסתכל על התמונה המלאה וב-7 שנים האחרונות יש ירידה של 30% במספר התאונות בדרכים, חרף העלייה של מאות אלפי רכבים פרטיים על הכבישים מדי שנה".

רוב חברי הכנסת שיבחו את השר ואת אנשי משרדו על התנופה בפיתוח התשתיות בתחבורה בכל רחביי הארץ, אם כי מתחו ביקורת במספר עניינים: הירידה בתקציבה של הרשות הלאומית בדרכים, חוסר המענה לפיתוח תחבורה ציבורית בשכונות וערים חדשות והפער שנוצר בין פיתוח התשתיות והתחבורה הציבורית לבין מספר כלי הרכב שנוספים מדי שנה לכבישי ישראל.
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "ההשקעה בתחבורה הציבורית נמוכה ב-86% מהממוצע העולמי. אורך נתיבי התחבורה הציבורית בעולם הוא 150 מטר לאלף תושבים לעומת 14 מטר בלבד בישראל. המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית בערי מטרופולין בעולם עומדת על 25 קמ"ש לעומת 16 קמ"ש אצלנו. עם הנתונים האלו, לא פלא שאזרחי ישראל ממעטים להשתמש בתחבורה הציבורית, ועוד לא הזכרנו את הנזק הסביבתי העצום מעומס הרכבים הפרטיים ואת היקף ההרוגים בכבישים. התקצוב והתכנון של התחבורה הציבורית לוקה בחסר. יש שיפור קל אבל הקול שלך חלש מדי בכל הנוגע לתחבורה ציבורית".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "אכן פעילות המשרד נותנת את אותותיה ורואים זאת בשטח, אך מבינת ספר התקציב, נראה שהתחבורה היא לא בראש סדר העדיפויות הלאומי. על-סמך נתונים, בשנים הקרובות נגיע לשוקת שבורה. כבר כיום זמני ההגעה לעבודה הממוצעים של אזרח בישראל גבוהים בהרבה בהשוואה לעולם. בישראל כ-55 דקות ביום בממוצע, בעוד בניו-יורק הפקוקה והעמוסה; 39.4 דקות ובלוס-אנג'לס; 29.6 דקות". ח"כ דוד ביטן (הליכוד) הגיב על דבריהם: "המצב היום טוב בהרבה מאשר לפני 10 שנים. בעבר היה לוקח לי מראשון לציון לת"א שעה ורבע וכיום אני נוסע כ-45 דקות בלבד". טרכטנברג הוסיף: "מצד אחד יש תנופת בנייה בתוך כוונה לפתור את מצוקת הדיור, אך שתי המערכות, פיתוח בניית מגורים ופיתוח התחבורה לא מסונכרנות. בונים באופן שמסתמך יותר מדי על הרכב הפרטי במקום על התחבורה הציבורית בעתיד וזה נושא שיהפוך למרכזי מאוד בחיי כל אזרח במדינה בעתיד".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "יש תנופה אבל חייבים להגביר מאוד את ההשקעה בתחבורה הציבורית. כיום ההשקעה לתושב בתל אביב היא 1% בהשוואה לאמסטרדם או לווינה ואפילו פחותה בהרבה מההשקעה לתושב בקהיר השכנה". ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "יש תחושה של נתק בין המאמצים לפתור את מצוקת הדיור לבין המאמצים לקדם את התחבורה הציבורית. תהליכי בנייה למגורים אינם מגובים בפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, מה שייקר את פתרונות המגורים החדשים לציבור, כי זוגות יידרשו להחזיק שני רכבים או שיעדיפו לחזור למרכזי הערים, חרף מחירי הדיור הגבוהים, בגלל הנגישות התחבורתית, למקומות העבודה ובכלל. נדרש לנצל את פינוי מחנות צה"ל לבנייה מסיבית וצפופה, יחד עם תחבורה ציבורית". ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו): "הירידה בתקציב הרשות יוביל למגמה הפוכה מזו הקיימת בעולם של ירידת מספר תאונות הדרכים".

יו"ר ועדת הכספים סיכם את הדיון ואמר: "חייבים למצוא דרכים להקל על התחבורה בכניסות לערים, בדגש על הכניסה לירושלים". בשל קוצר הזמן לא אושרה היום העברת התקציב.