ועדת חו"ב מסתייגת מאופן קיצור שירות

ועדת החוץ והביטחון החלה (יום ב', 14.11.16) את דיוניה בסעיפי חוק ההסדרים שהועברו לטיפולה, עם שני דיונים אשר התקיימו בנושא קיצור שירות החובה לגברים מ-32 חודשים כיום, ל-30 חודשים. קיצור זה, על-פי הצעת החוק, ייכנס לתוקף לגבי אלו אשר יתגייסו לצה"ל לאחר 1 ביוני 2020.

הדיון הראשון, אשר היה ברובו חסוי, עסק במגמות ובנתוני כוח אדם בצה"ל, ובהשפעה האפשרית של קיצור הגיוס עליהם, אשר הוצגו ע"י תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל. הדיון השני עסק במשמעויות המבצעיות והכלכליות של קיצור השירות המוצע. את המשמעויות הכלכליות הציגו עופר מרגלית מאגף התקציבים במשרד האוצר ותא"ל ששון חדד, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל.

בחלקו הפתוח של דיון הנתונים התפתח דיון לגבי שירות הנשים, והמקצועות הפתוחים בפניהן, כפתרון אפשרי לשינויים בכח האדם שייווצרו עם קיצור השירות לגברים. הנתונים אשר הוצגו ע"י הצבא היו מופרדים בין גברים לנשים, כך שלא היה נתון אחד כולל לראות את המספרים הכלליים של כוח האדם. ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) וח"כ רחל עזריה (כולנו) מחו על אופן הצגה זה של הנתונים, וכן אמרו כי הקיצור הוא הזדמנות בשביל הצבא לצמצם את אי-השוויון בין גברים לנשים בצבא.

תא"ל שני השיב כי לדיון הבא יכין נתונים משותפים ויטמיע את הנושא בגרפים של צה"ל מעתה. עוד אמר כי צה"ל עשה התקדמות משמעותית בנושא, גם אם לא מספקת, ובשנים האחרונות מספר הלוחמות בצה"ל גדל פי 4. שני אף ציין כי יש עבודת מטה נוספת של הרחבת תפקידים נוספים, למשל בחיל השריון או ביחידה 669.

הקצין אמר גם כי המעבר לשירות גברים של 30 חודשים יחייב התאמות שונות, כגון מעבר לארבעה מחזורי גיוס בשנה במקום שלושה כיום, אך הצבא נערך למלא את חלקו בהסכם, ולהתאים את מסלולי ההכשרה, כך שיקוצרו אך לא יאבדו מהאפקטיביות שלהם.

תא"ל שני ציין כי ההשפעה של קיצור השירות הקודם, מ-36 חודשים ל-32, טרם נכנסה לתוקף מבחינת כוח האדם בצה"ל, ורק בשנים הקרובות זו תתברר בפועל. משום כך ישנה החלטה של הקבינט המדיני-ביטחוני לבחון את קיצור השירות ל-30 חודש בשנת 2019, בטרם נכנס קיצור זה לתוקף, אך לאחר ההשפעה של הקיצור הקודם.

עופר מרגלית מהאוצר אמר כי בעת הסיכום בין משרד האוצר לביטחון, אשר קיצור שירות זה היה חלק ממנו, האוצר התחייב להעביר לצה"ל תוספת תקציבית של 300 מיליון ש"ח בשנה לטובת כלים שיאפשרו את ההתמודדות עם קיצור שירות הגברים, כמו הגדלת הקבע הראשוני, הגדלת שיעור הנשים בתפקידים שעד כה יועדו לגברים, חיזוק אוכלוסיות משרתות ועוד. מרגלית אמר כי מעבר ליתרונות אלו לצבא, סיכום מבעוד מועד מאפשר לצבא זמן להתארגן באופן ראוי לשינוי, אשר יביא לכניסה מוקדמת יותר לשוק העבודה, והעלאת הפריון של המשק.

תא"ל חדד אמר כי להבנתו הקיצור בחודשיים נוספים יביא את צה"ל למקום טוב יותר מאשר הקיצור של ארבעת החודשים, אך עדיין מחובתו של צה"ל לבדוק את הדברים בהמשך הדרך, שכן מדובר בהערכות על שינויים שהשפעתם תורגש למעשה רק בשנים 2023-2022.

רובם של חברי הכנסת בדיון הביעו הערכה לרצון של האוצר ומשרד הביטחון לתכנון ארוך טווח, אך תהו אם נכון לבצע שינוי כה מורכב, אשר לא נערכה לגביו עבודת מטה מספקת מבחינת תחזית ההשפעה, במסגרת סד הזמנים והאכסניה הכלכלית של חוק ההסדרים.

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) אמר: "אני בעד קיצור השירות ושירות שווה לבנים ובנות, אבל לאחר עבודת מטה ובחנה מעמיקה גם פה בכנסת, ולא כספח של הסכם תקציבי שהוא לא ממינו בכלל. הכנסת כבר הוכיחה שיש לה יכולת להיכנס לזה לעומק יותר מהממשלה, אך בטח לא לעשות זאת לפני שיודעים את ההשלכות של הקיצור הקודם. אם נאלץ לעשות את זה בחוק ההסדרים, זו שערורייה".

יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, סיכם את הדיון: "חוק גיוס חובה נותן תוצאה של כמות מתגייסים, שהיא עניין דמוגרפי שאינו נשלט, ומתוך זה מי מתייצב לשירות ומי מפר חוק. הוועדה רוצה לקבל מצה"ל תשובה מה הם צרכיו כיום, האם הם תואמים לתוצאה זו, ואם הוא במחסור או בעודף בשל כך.

"שמעתם את חברי הכנסת והצורך בניתוחים ונתונים נוספים בכדי שאנו נוכל לקבל החלטה מושכלת באשר למשמעות של קיצור שירות החובה. אלו נתונים שאנו צריכים לקבל לפני הדיון כדי להיות מוכנים טוב יותר, ונרצה לקבל אותם לפני המשך הדיונים בנושא זה ביום חמישי".