היקף האשראי לבנק חברתי - עד 1.5 מיליארד

ועדת הרפורמות דנה (יום ד', 16.11.16) בפרק ט' לחוק ההסדרים הדן באפשרות הקמת בנקים חברתיים, אגודות אשראי ומנפיקי כרטיסי חיוב. והגברת התחרות באשראי הקמעונאי.

במסגרת הדיון, נדונה סוגיית היקף האשראי שבנק חברתי יוכל להעניק לחברים בו ולבני משפחותיהם ללא פיקוח בנק ישראל. הסכום שנקבע בהצעת החוק עומד על 1.5 מיליארד ש"ח. כלומר, עד סכום זה הפיקוח יהיה בידי רשות שוק ההון וככל שסכום האשראי יחצה את רף 1.5 מיליארד ש"ח, ידרשו אותם גופים לעבור לפיקוח בנק ישראל שהינו מחמיר יותר.

קביעת רף של 1.5 מיליארד ש"ח נועדה לסייע להתבססותם של הבנקים החברתיים בראשית דרכם. במסגרת הדיונים, ביקשו חברי הכנסת לבחון אפשרות להעלאת התקרה או לחלופין שיקול דעת לבנק ישראל להגמיש את דרישותיו לרף גבוה יותר שיקבע.

אגודות אשראי יוכלו לספק שירותי אשראי, חיסכון ושירותים פיננסים הניתנים במסגרת חשבון עו"ש בבנק (הנפקת כרטיסי חיוב, ניהול חשבונות נירות ערך ועוד). ההחלטה צפויה לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוזיל את מחיר השירותים הפיננסים, על-ידי הסרת חסמי כניסה. לדוגמה, ההון העצמי המינימלי ירד מ-75 מיליון ש"ח ל-3 מיליון ש"ח בלבד. עוד קובעת ההצעה, כי יאפשר לנותני אשראי חוץ בנקאי להציע מסגרת אשראי ואשראי על גבי כרטיס, ובכך לפתוח את הענף לתחרות. ההסדרה תסיר חסמים ביורוקרטיים עבור נותני אשראי חוץ בנקאיים.

יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן אמר: "בנקים חברתיים הם התאגדות פיננסיות שקיימות בכל העולם המערבי. הודות להסרת חסמים במסגרת החוק בעניין דרישת הפיקוח והפחתת ההון העצמי, הקמת בנקים חברתיים הופכת למעשית. בד-בבד להתאגדות גופים עצמאיים, נראה להערכתי התאגדויות נוספות ע"י קבוצות שונות כדוגמת ארגוני עובדים, אגודות סטודנטים ועוד. חוק זה הינו מרכיב נוסף ברפורמה בבנקאות".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) ביקש שהחוק יחייב הקמת מסד נתונים זהה לכל הבנקים ואגודות האשראי, מה שיאפשר ללקוחות להשוות מחירים בין נותני האשראי השונים. ילין הביע חשש מהסעיף בהצעת החוק הקובע כי בנק חברתי שהיקף הפעילות שלו יהיה מעל 1.5 מיליארד ש"ח, יעבור לפיקוח של המפקח על הבנקים. "כל מהות הקואופרטיב תיפול".

גם חברות הכנסת איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) וח"כ תמר זנדברג (מרצ) הביעו דאגה מכך שיתכן שאגודות אשראי ישגשגו, והן ייאלצו לעבור למעמד של בנק, מעבר שעלול להכשיל את המהלך.

נחמיאס ורבין טענה כי אם החוק לא יחייב את הבנקים לעשות שימוש במערכות המחשוב הבנקאית, לא יקומו אגודות אשראי.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הביע חשש שהצעת החוק תשליך לרעה על אגודות גמילות חסדים שנותנים הלוואות לנזקקים. בין היתר, עקב הצורך בחובת רישיון לגופים בהם הציבור מפקיד פיקדונות. "יש ציבור שמפקיד בגמ"ח סכומים חודשיים, ולאחר זמן הם זכאים לקבל הלוואה מהגמ"ח. הצעת החוק עלולה להתפרש כתמורה לפיקדון".