בית המשפט המחוזי בחיפה התיר לראשונה למדינה (יום א', 20.11.16) להחרים ספינה שניסתה לפרוץ את הסגר על רצועת עזה. זוהי הפעם הראשונה בתולדות המדינה, בה מכריע בית המשפט לגופה בבקשה של המדינה להחרים ספינה.
המדובר בספינה "מריאן", שנעצרה בידי חיל-הים ב-29.6.15 במרחק של 60 מייל ימי מחופי עזה. על הספינה היו פעילי הארגון "Ship to gaza" ובראשם דרור פילר. שישה ימים מאוחר יותר ביקשה המדינה מהשופט
רון סוקול לאשר את ההחמרה, ובפסק דינו מהיום הוא נעתר לבקשה.
סוקול דוחה את כל טענותיו של בעלי הספינה, צ'רלס אנדרסון, נגד ההחרמה ונגד הסגר על עזה. תחילה אומר סוקול, כי פנייתה של המדינה לבית המשפט לאחר שישה ימים אינה מהווה שיהוי המצדיק את דחייתה של בקשתה (בניגוד למקרה של הספינה "אסטל", בה קבעו הן סוקול והן בית המשפט העליון שהשיהוי מאיין את הבקשה).
לגופם של דברים קובע סוקול, כי הסגר על הרצועה עומד במבחני החוק הבינלאומי והחוק הימי. למרות שהרצועה אינה מדינה, חלים כללי המלחמה על היחסים בינה לבין ישראל. ההכרזה על הסגר נעשתה לפי הכללים הבינלאומיים, והוא אינו מונע העברת ציוד
הומניטרי לרצועה בפיקוחה של ישראל. אנדרסון לא הוכיח שהסגר הוא הפוגע בחייהם של תושבי הרצועה, וגם במקרה של "מריאן" הבהירה ישראל כי היא מוכנה שהציוד ההומניטרי שנשאה ייפרק בנמל אשדוד ויועבר לרצועה.
סוקול דוחה גם את הטענה לפיה הסגר אינו מידתי, ושב ומציין שהוא אינו מונע העברה של מזון, ציוד רפואי, חומרי בנייה מוגדרים וכדומה. לעומת זאת, יש בו יתרון ביטחוני ניכר מבחינתה של ישראל. אין גם יסוד לטענותיו של אנדרסון לפיהן הייתה ישראל חייבת לשקול צעדים חילופיים במקום הסגר, והוא אינו מהווה ענישה קולקטיבית אסורה. מאחר שנוסעי הספינה הכריזו בריש גלי שמטרתם היא להפר את הסגר, ממשיך סוקול, הייתה ישראל רשאית לתפוס את הספינה במים הבינלאומיים.
לגבי פעולת ההחרמה של ספינה ניטראלית מציין סוקול, כי כמעט ואין בעולם פסיקה בנושא מאז מלחמת העולם השנייה. הוא מציג מספר מבחנים שיהיה על בית המשפט לשקול, בבואו לאזן בין האינטרס הציבורי התומך בהחרמה לבין זכות הקניין של הבעלים: חוקיות הסגר ותפיסת הספינה, האם הפרת הסגר הייתה במזיד או בשוגג, האם היעד הסופי של הספינה היה חופי הסגר, האם הספינה או מטענה יכולים לשמש את האויב ככלי לחימה והאם ניתנה לספינה הזדמנות לשנות את מסלולה.
במקרה של "מריאן", אומר סוקול, אין מדובר בפעולת מחאה לגיטימית, אלא בפגיעה באינטרס הציבורי ובתכלית של החלשת חמאס העומדת בבסיסו של הסגר. "כניסת ספינות לצורכי מחאה תעודד את האוכלוסייה, תחזק את כוחו של ארגון החמאס ותפגע בתכליות הסגר", הוא קובע.
מאחר ש"מריאן" כבר נמכרה, הורה סוקול שהכספים שהפקיד אנדרסון כנגדה יועברו לידי המדינה. אנדרסון גם חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. המדינה יוצגה בידי עו"ד ה' מסורי, ואנדרסון - בידי עו"ד ג' לסקי.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
