מבקר המדינה, יוסף שפירא, חושף (יום ג', 22.11.16) חגיגת מינויים פוליטיים של מקורבי ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, בשתי חברות שבבעלות העירייה - החברה הכלכלית לראשון לציון והחברה העירונית ראשון לציון ספורט ונופש. צור הוא דירקטור בראשונה והיו"ר של השנייה.

החברה הכלכלית קיימה מכרז ללא נוכחות מלאה של חברי ועדת הבחינה. המשתתפים בוועדת הבחינה פנו טלפונית לחברי הוועדה שנעדרו מהישיבה, עדכנו אותם בדבר "המועמד המועדף" ובכך פגעו באופן חמור ביותר במהותו של המכרז ובעקרון השוויון - קובע שפירא. הוא מטיל את האחריות לכך על מנכ"ל העירייה, פרנקו גונן.

הוועדה לבדיקת מינויים של משרד הפנים דנה בתחילת 2010 במינויו של יוסי שניר ליו"ר דירקטוריון החברה. הדיון התקיים רק יותר משנה לאחר שהחל שניר בתפקידו, וזאת בשל שני עיכובים: עיכוב של שמונה חודשים, בהעברת השאלון שהיה אמור למלא שניר לעו"ד אהובה קרוק, היועצת המשפטית דאז של העירייה; ועוד חמישה חודשים של עיכוב בידי קרוק. למרות שידעה ששניר היה ראש מטה הבחירות של צור בשנת 2008, קרוק לא דיווחה על כך לוועדה.

תוך כדי כהונתו, שימש שניר כראש המטה של צור בבחירות 2013. העירייה והחברה לא הסדירו את כהונתו של שניר לשלוש שנים נוספות, מיולי 2013, ועל כן, כהונתו השנייה, שהחלה ביולי 2013 ונמשכה עד יולי השנה, הייתה שלא על-פי דין.

צור פעל בניגוד עניינים

איל בובר, שנבחר לכהן כדירקטור בחכ"ר, לא נתן גילוי מלא על כך שהיה פעיל במטה ההסברה של צור בבחירות 2008. באפריל 2014, ארבעה חודשים לאחר שבובר החל בתפקידו, הודיעה הוועדה לבדיקת מינויים, כי אין היא מאשרת את מינויו. למרות זאת, הוא המשיך בתפקידו עוד ארבעה חודשים.

קרוק המליצה לאשר למנות את בובר לדירקטור, אף שהוא לא עמד בתנאי הסף הן מבחינת השכלתו הן מבחינת ניסיונו המקצועי. באוגוסט 2014 הוא מונה למנהל הפיתוח העסקי של החברה - שוב בלא שעמד בתנאי הסף ותוך התעלמות מהזיקה הפוליטית שלו לצור. משרד הפנים אישר את מינויו למרות שלא עמד בתנאים שקבע המשרד עצמו.

העובדה ששניים מהמועמדים הסופיים במכרז לתפקיד סמנכ"ל החברה היו פעילים פוליטיים של צור, הציבה אותו במצב של חשש לניגוד עניינים והיה עליו להימנע מלהשתתף בישיבה של הוועדה שדנה בבחירתם לתפקיד. אבל צור השתתף, רמז בבירור שהמועמד המועדף עליו הוא יעקב דץ - והלה אכן נבחר, ללא נימוקים. הוא היה פעיל של צור גם בבחירות 2013, בעודו מכהן בחברה. שפירא מציין, כי אומנם אין איסור על פעילות פוליטית של עובדי חברות עירוניות, אך היה מקום למנוע זאת.

ורד גבאי נבחרה לדירקטורית בחברה לספורט ונופש, ולא מסרה גילוי מלא על כך שהועסקה כמזכירה בשכר במטה הבחירות של צור בשנת 2008. קרוק המליצה למנות את גבאי לדירקטורית, אף שהיא לא עמדה בדרישות שנקבעו מבחינת השכלתה ומבחינת ניסיונה המקצועי; שפירא סבור שלא היה מקום לאשר את מינויה. מאוחר יותר מונתה גבאי למנהלת יזמות פיתוח עסקי וקשרי לקוחות, וזאת ללא כל הנמקה ובלא שהגישה מסמכים על נסיונה.

ההתערבות של אייל מושיוב

בפרק נוסף העוסק בעיריית ראשון לציון מגלה שפירא, כי בדצמבר 2015 פעלו בראשון לציון ללא רשיון עסק 44 עסקים רבי קהל, שהם כשני שלישים מכל העסקים רבי הקהל הפועלים בעיר; 25 מעסקים אלה הם אולמות אירועים.

חלק ניכר מן הפרק מוקדש למעלליו של חבר המועצה, אייל מושיוב. הלה פנה בתחילת דצמבר 2013, ימים ספורים לאחר שראש העירייה, דב צור, הסמיך אותו לשמש בתפקיד רשות הרישוי המקומית לנושא רישוי עסקים, אל מנהל האגף לרישוי ולפיקוח על עסקים. הוא ביקש ממנו להעביר אליו את דוחות הפיקוח בגין עבירות על דיני רישוי עסקים, לפני העברתם למחלקה המשפטית להכנת כתבי אישום, וזאת בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה וחוזר מנכ"ל משרד הפנים. למרות חוות דעתה של היועצת המשפטית של העירייה דאז, שהתנגדה לדרישה זו, לא חזר בו מושיוב מדרישתו והיא נענתה.

באוגוסט 2015 אישרה התובעת העירונית, כי אין מניעה חוקית לכך שיתקיימו פגישות עבודה שבמהלכן יציג מנהל אגף הרישוי את דוחות הפיקוח לעיונו של מושיוב לפני העברתם ללשכה המשפטית, אך ציינה שפגישות אלו יוקלטו. אישור זה הוא בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולחוזר מנכ"ל משרד הפנים.

מושיוב דן, תוך ניגוד עניינים, בהוצאת צווי הפסקה מינהליים נגד שני אולמות אירועים שנוהלו על-ידי מכרו. הוא לא הוציא את צווי ההפסקה לאולמות הללו, אף שפעילותם סיכנה את שלום הציבור ובריאותו. מעשיו של מושיוב, מסכם שפירא, מלמדים על "פגיעה חמורה בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי לשמירת בריאות הציבור ובטיחותו". צור העביר את מושיוב מתפקידו בעקבות הממצאים.

עוד מגלה שפירא, כי העירייה לא הכינה כתבי אישום כנגד 30 עסקים רבי קהל שפעלו בשנת 2015 ללא רישיון עסק (מהם 16 אולמות אירועים). התביעה העירונית לא הפעילה את כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה לאכיפת הוראות החוק על עסקים רבי קהל שפעלו ללא רישיון עסק. התביעה העירונית אף לא נהגה לבקש מבית המשפט מתן צווי סגירה כבר בעת הגשת כתבי אישום נגד עסקים כאלו שהיוו סכנה לציבור, ולא הקפידה שניתן יהיה לאכוף צווים כאלו כאשר ניתנו.

אכיפה בלתי אפקטיבית זו הביאה לכך שפעילותם של עסקים רבי קהל אלה נמשכה עוד ועוד והגיעה לשלוש עד שבע שנים, זאת ללא רישיון עסק וללא אישורים ממשרד הבריאות ומהמשטרה, אישור על קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבנייה, ובחלק מהמקרים אף ללא אישור רשות הכבאות וההצלה, ותוך סיכון בטיחות הציבור ובריאותו.

העירייה מסרה בתגובה כי היא פעלה בעניין המינויים לפי חוות דעת הייעוץ המשפטי שהיו בידה באותה עת. לדבריה, יו"ר החברה הכלכלית לשעבר, יוסי שניר, דיווח על זיקתו הפוליטית ובשל כישורי היתר שלו זכה לאישור מינויו על-ידי ועדה חיצונית במשרד הפנים. עוד טענה כי יו"ר וסמנכ"ל החכ"ר פעלו במערכת הבחירות, כפי שמורים חוזרי מנכ"ל משרד הפנים. באשר למינוי סמנכ"ל החכ"ר, יעקב דץ, ראש העירייה הצהיר על הקשר לדץ, נועץ ביועץ משפטי ופעל בהתאם להמלצתו. המבקר התעלם מהתייחסות היועץ המשפטי של החכ"ר באותה עת, שהשיב כי אין מדובר בניגוד עניינים מצידו של ראש העירייה. באשר למינוי אייל בובר, שהיה מועמד יחיד, רק לאחר פרסום המכרז לתפקיד, הבהיר משרד הפנים כי נדרשים תיקונים. לעניין רישוי עסקים, נטען כי החוק הקיים מעורר קשים רבים ולא לחינם מתגבשת רפורמה לשנותו. "אנו חלוקים עם המבקר בעניין עקרוני, האם עלינו למצות את כל חומרת הדין עם בתי העסק הללו ולהביא לסגירתם, או לסייע להם לצלוח את משוכות הביורוקרטיה ולהשיג רישיון עסק", לשון התגובה.