ועדת החוקה חוק ומשפט התכנסה (יום ד', 23.11.16) להמשיך ולדון בהצעות חוק ההסדרה לקריאה ראשונה. היו"ר ניסן סלומינסקי התייחס בפתח הדיון להיעדרות היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מהדיונים: "לא זוכר מקרה דומה לזה שבו היועמ"ש מוציא חוות דעת ובאופן אוטומטי עמדתו מחייבת את כל המשרדים האחרים מטעם המדינה. מצד שני, יש החלטת ממשלה שלא קיבלה את חוות הדעת וזו אכן דילמה. נמשיך לדרוש שיבואו וישמיעו דבריהם בפנינו".

פרופ' יוג'ין קנטרוביץ' מאוניברסיטת נורת' ווסטרן, מומחה למשפט בינלאומי, אמר כי דיני הכיבוש אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, אבל גם אם היו חלים זה לא היה מונע את המפקד הצבאי מלהפקיע רכוש פרטי תמורת פיצוי. לדבריו, נכון שגופים כמו ביה"ד הפלילי הבינלאומי בהאג עלולים לנקוט פעולות בשל חקיקתו של חוק ההסדרה, אבל גם בלעדיו כל סגירת מרפסת בגילה היא עבירה על החוק הבינ"ל והחוק הנוכחי לא ישנה מצב זה. ביחס למונח 'לטובת הכלל' בהקשר לקניין הנוגע לדיני כיבוש, מדובר על פעולה שנעשתה לטובת תושבי האזור המקוריים. אפילו על-פי תקנות האג יש נימוקים טובים לכך שהתושבים הישראלים באזור ייחשבו כחלק מהאוכלוסייה המקומית שהשלטון הכובש חייב לדאוג לטובתה, במיוחד כלפי ילדי המתיישבים. לדבריו, "חשוב לדעת כי המגבלות שישראל לוקחת על עצמה אין אח ורע מבחינה בינלאומית".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד אלעזר שטרן, גיבה את הנאמר והסביר כי שאלת טובת האוכלוסייה המקומית היא אחד הדברים המרכזיים אותם יש לבחון. "למיטב בדיקתנו, אוכלוסיית המתיישבים מוכרת כמקומית לעניין תקנה 43, כשמדובר על משהו שמשותף למתיישבים ולפלשתינים כמו קווי חשמל או תשתיות שהן לטובת כלל הציבור. הקשר נוסף מוכר הוא צורך ביטחוני של הגנה על חיי אדם או צורך בהגנה על זכויות אדם. אין כרגע, למיטב ידיעתנו, הכרעה לגבי מקרים מתחום המשפט הפרטי כשיש קונפליקט בין האוכלוסיות המקומיות, כמו חקיקה שמעדיפה את המתיישבים הישראלים. בהנחה שכרגע המפקד הצבאי מפעיל את דיני התפיסה הלוחמתית על-פי המשפט הבינ"ל, התקנה אינה חוסמת את אפשרות המפקד הצבאי להפקיע אדמות בקניין פרטי, ובלבד שהדבר עומד בתנאי תקנה 43".

פרופ' טליה איינהורן, מומחית למשפט בינ"ל פרטי ופומבי, שהעידה בעבר בפני הוועדה הכלכלית המשותפת של הקונגרס האמריקני ביחס להסכמים בין ישראל לרשות הפלשתינית: "ב-1987 ישראל הודיעה לצלב האדום את עמדתה הרישמית ביחס לאיו"ש ולעזה, ואמרה כי בחרה מיוזמתה לקיים את ההוראות ההומניטריות החלות באמנת ז'נבה. בשאלה אם זה שקול לסיפוח שטחים - משפטנים רבים סבורים שהשארת המשפט האזרחי על-כנו ללא רפורמות אינה מתקבלת על הדעת. גם ירדן לאחר פלישתה לגדה המערבית שלה החילה חוקים שלה בשטח. "סלט הדינים שקיים כיום באיו"ש כך לא מנהלים שטח לאורך זמן".

פרופ' שלום לרנר, מרצה לדיני קניין: "עד לפני כעשרים שנים אם פגעו למישהו בזכות קניין לבית המשפט לא היה שיקול דעת. כיום יש שיקול דעת, במקרה של תום לב אוביקטיבי, בית המשפט לא מפנה אוטומטית מסיג גבול. ביחס למונח אחריות חברתית, זה בדיוק המקרה המתאים להפקעה. תמיד עדיף לרכוש זכויות רצונית, אבל כאן יש כשל שוק ולממשלה אין ברירה אלא לרכוש באמצעות הפקעה, שכן ביהודה ושומרון אי-אפשר להשיג רכישה רצונית כי המוכרים מסתכנים במוות".

ד"ר רונית לוין שנור מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מומחית לתחום הקניין ורב סרן במיל' שעד 2008 שירתה בפרקליטות הצבאית באיו"ש כיועצת משפטית בתחום המקרקעין: "הצעת החוק לא תכשיר את ההתנחלויות באיו"ש בעיני המשפט הבינ"ל. משמעות ההצעה במשפט הבינ"ל היא שישראל מקצינה עמדותיה ביחס לסכסוך וכמו-כן ההצעה סוללת מסלול ישיר לתביעת בעלי הקרקע מול טריבונלים שעד כה נמנעו מלהתערב".

עו"ד שלמה פוליטיס, לשעבר בפרקליטות הצבאית היועץ המשפטי באיו"ש (בשנים 2004-1994) ובעזה (בשנים 1990-1987): "תקנה 43 מאפשרת לאמץ את ההפקעה על-פי הדין הירדני. יש שני מסלולים להחיל חקיקה באיו"ש - אחד לפי המפקד הצבאי, כמו שהחילו את דיני מע"מ, בית המשפט בחן וזה אושר. מסלול נוסף הוא הכנסת שהחילה את הדין הפלילי. אני לא רואה מניעה מבחינת המשפט הפנימי, שהכנסת תחוקק חוק שיחול באיו"ש ותהיה לו השפעה על אוכלוסייה פלשתינית. בהצעת החוק הנוכחית, אין מדינה אחרת, אין ריבונות והשטח מוחזק. מכיוון שאנחנו שולטים בשטח שליטה אפקטיבית, אין מניעה. אם רוצים שהחקיקה לא תיפסל, בין מפקד צבאי לכנסת, נראה שהמסלול הנכון הוא הכנסת שכבר פעלה בתחום זה".

הסקירה המשפטית המקיפה שהושמעה מפי המומחים בוועדה מעמידה בספק את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופירקה את שורת הבעיות עליהן דיבר יועמ״ש הכנסת איל ינון ביום הדיונים הראשון.

נועם שבת פרנק (17) מעמונה: "היום אהיה לפה לילדים בגנים ובמעונות שרוצים להישאר בבית ולא לחוות את הגירוש. אותנו לימדו כשכמבטיחים צריך לקיים. ראש הממשלה, הבטחת כבר לפני 4 שנים שלא יהיו יותר עקירות - אז תקיים ותשאיר אותנו בבית. אותנו לימדו שחוק הוא חוק מפני שהוא צודק ונכון הדבר הכי צודק הוא להשאיר את הישוב שלנו והכי מטופש ומרושע זה להרוס אותו אז אם צריך חוק תחוקקו ותשאירו אותנו בבית".

ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני): "הבעיה האנושית הקשה היא האשליה שהוועדה הזו נותנת לתושבי עמונה. שנתיים נתן בג"ץ הזדמנות למדינה לטפל בעניין והמדינה דחתה עד לרגע האחרון ועכשיו מנסה להביא הצעה שברור שלא תעבור את בג"ץ, לכן התחושה שניתנת לתושבים שאולי יהיה פתרון - אנושית ולאומית היא אסון והיא פשע".