בעייתיות משפטית סביב תקציב הביטחון

הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הכספים לעניין הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית - עקרונות תקציב הביטחון המשיכה (יום ב', 28.11.16) את דיוניה, כאשר עיקר הדיון נסוב סביב המחלוקת העקרונית סביב העברה של חלק מסמכויות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לשרי האוצר והביטחון, כפי שמציע החוק.

עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטי לוועדה, סקרה את הקשיים המשפטיים העולים מהצעת החוק, ובראשם הגבלת סמכויות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בעת אישור תקציב הביטחון.

על-פי הוראות סעיף 18 לחוק יסודות התקציב, הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון מוסמכת לקבוע את החלוקה הפנימית של תקציב הביטחון לתחומי פעולה ולתוכניות, בכל פעם שבה דנה הכנסת בהצעת תקציב המדינה.

בחלק מהמנגנונים הקבועים בהצעה, מוצע למעשה להגביל את סמכותה של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לקבוע חלוקה זו, למספר שנים, לרבות מעבר להצעת התקציב הנוכחית: 1. שיא כוח אדם בין השנים 2017 ל-2020; 2. תקציבי השכר והגמלאות בין השנים 2017 ל-2025.

תחת זאת מבקשת ההצעה כי הכנסת תסמיך את שרי האוצר והביטחון לקבוע תחומים אלו בצווים, ללא שנקבעו בהצעת החוק כל אמות מידה להתוויית שיקול דעתם של השרים, בעת הפעלת הסמכויות המשמעותיות שהיא מבקשת להקנות להם.

עו"ד אפרת פרוקצ'ה, משרד האוצר: "מבחינתנו, הממשלה מביאה כאן לאישור הכנסת את התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) 'גדעון'. שני המשרדים ישבו במשך שנה, ואחרי עבודה מרובה הגיעו להסכמות ולהתקדם יחדיו. זה לא יכול להיעשות בנשוא אחד, אלא בכל הנושאים, ובנוסף רצינו לגדר את ההסכמות, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בחוק".

"אין לחוק מטרה אחרת מלבד לייצר ודאות לחמש שנים למשרד הביטחון. הצבא יידע שתוכנית החומש שלו סגורה, ואנו נדע שתקרת ההוצאות מגודרת. הממשלה תתחייב שהתר"ש לא תשתנה, אלא במקרה חריג, אך אם הכנסת תוכל לחרוג מהדברים, הרי שהחקיקה לא השיגה דבר".

תא"ל ד"ר ששון חדד, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל: "תר"ש גדעון היא גם התקציב והקיבוע של הוצאות השכר. ההוצאות הן אחד מאבני הנגף של התר"ש, ותזוזה בזה מביאה לשרשרת אירועים שלא תאפשר לממשלה לקיים את ההסכם הזה".

ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "ועדת המשנה בראשותי דנה מאות שעות בכל סעיפי התר"ש אבל דבר אחד לא עשינו, לאשר אותה, כי זה לא בסמכותנו. לשים את החוק הזה ולטעון שבזה אנו מונעים את מימוש התר"ש זה לא נכון, כיוון שאפשר לממש אותה גם בלי החקיקה הזו. בין אם נחוקק את החוק או לא, אתם עדיין יכולים לא לעבור את תקרת הוצאות השכר. זה שהממשלה החליטה על ההסכם זה בסדר גמור, אבל זה נעצר בשערי הבית הזה, ולבקש מאיתנו לאשר חמש שנים מראש זה לבקש מאיתנו להתפרק מאחריות".

עופר מרגלית, אגף תקציבים במשרד האוצר: "כל שנה היינו צריכים לעשות קיצוצים רוחביים, ולהעביר כספים למשרד הביטחון. התר"ש מייצרת ודאות, אבל היא תוכל להתקיים רק אם הצבא יעמדו במגבלות כוח אדם וגמלאות. בכל משרד אחר מקבעים את השכר וכח האדם כל שנה, ופה ביקשנו לאפשר למשרד הביטחון לעשות זאת באופן רב שנתי. תקציב הביטחון והתקנות יוגשו לפה כל שנה, אבל את הגגות שייקבעו אי-אפשר יהיה לשנות".

יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, סיכם את הדיון ואמר: "שני דברים נאמרו פה, ומסוכמים על כל חברי הכנסת, ולכן אני מניח שזו גם ההחלטה שתתקבל: 1. אין צו שיובא לידיעת הוועדה אלא יש צו שהוועדה תאשר; 2. הוועדה תאשר צווים עד תום תקופת התקציב".

"משרדי הממשלה לא חייבם להביא את הנושאים הללו לאישור במסגרת צווים, אך מרגע שיובאו לוועדה, היא תדון בהם לעומק. אין בזה כדי לומר דבר וחצי דבר על נכונות, תקפות, ורצינות התוכנית לחמש שנים, אבל בסופו של דבר, כל ועדה תעסוק בצווים האלה לקראת כל תקציב. זה כלי הפיקוח הכי אפקטיבי שלנו. כאן השאלה חוזרת אליכם - האם אתם באמת צריכים את כל הסעיפים שאתם מבקשים בצורה של צווים? לאחר שתגבשו את עמדתכם, בכפוף למה שנאמר פה, נוכל להמשיך".