בקרה ציבורית על תקציב המשטרה, הכבאות ושב"ס

שבוע ימים אחרי הופעת השר לביטחון הפנים והצגת תקציב משרדו ל-2018-2017 בפני ועדת הכספים, קיים (יום ג', 29.11.16) יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, דיון מיוחד ביוזמה שהוא מתכוון לקדם לשינוי מבנה הסמכויות בנושא ביצוע התקציב במשרד לביטחון הפנים. גפני דורש להשוות את המצב במשרד לזה הנהוג במשרד הביטחון, שם שר הביטחון גם קובע מדיניות וגם קובע את הביצוע, השימושים ואופן חלוקת התקציב. על-פי היוזמה שהוא מוביל, חשבות המשרד לביטחון הפנים תאוחד יחד עם החשבות של המשטרה, של שב"ס של מערך הכבאות. "הדבר יימנע כפילויות ובעיקר יאפשר לדרג המדיני הנבחר לשאת באמת באחריות לתקציב משרדו ולביצוע המדיניות אותה הוא מבקש להוביל בהיותו נבחר ציבור" אמר.

גפני הסביר את הרקע לדיון היום: "היה פה השר גלעד ארדן, שאמר שהוא גם לא נושא באחריות וגם לא יכול לדווח לוועדה בעניין הביצוע התקציבי העיקרי של משרדו. זאת בעוד שבמשרד הביטחון, הגופים שכפופים לשר הביטחון, השר מביא כסף לפרויקטים וגם יודע איך מתחלקים בסופו של דבר ולא יכול לבוא הרמטכ"ל ולומר בסוף, 'החלטתי להסיט את הכספים מצוללות למטוסים', אלא גם החלוקה בפועל של התקציב נתונה בידיו של השר. לעומת זאת, השר לביטחון הפנים יכול רק להביא כסף. למשל תקציב למשטרה לצורך המלחמה בתאונות בדרכים, אך המפכ"ל יכול להחליט לבנות בכסף כמה תחנות משטרה במקום. כל המטרות ראויות ואין בעיה של ניקיון כפיים אך השאלה מי נושא באחריות. אני מבקש לשנות את החוק בעניין, כך שמעמדו של חשב המשטרה יהיה כמעמד החשב בצבא. שהממונה על התקציבים במשרד יהיה גם החשב של המשטרה".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הביע התנגדות ליוזמה ואמר: "אני מתנגד להכנסת העניין לחוק ההסדרים כי הדבר לא יאפשר דיון מעמיק ורציני ביוזמה הזאת שאני מתנגד לה. אין בעניין הזה עניין כלכלי והשפעה על ההתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל ולכן אין שום סיבה שזה ייכנס לחוק ההסדרים. שינוי כזה אם בכלל, צריך לבוא בחקיקה ראשית לאחר דיון רציני". לוי הודיע כי אם הנושא יקודם במסגרת חוק ההסדרים הוא יגיש טענת 'נושא חדש', דבר המצריך את הכרעת ועדת הכנסת אם ניתן לדון בו במסגרת זו או שמא הנושא יידון בהליך חקיקה נפרד. "זה בדיוק שהשר יחליט לקנות צוללות במקום ניידות. השר לא מבין דבר לעומת המפכ"ל" אמר. גפני השיב כי "אינו נרתע מכך וישכנע את ועדת הכנסת לתמוך בהצעתו, ואם לא - יקדם את השינוי בחקיקה, אך בכל מקרה בכוונתו לקדם את השינוי".

גפני סיפר כי בפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה בעניין, נאמר לו על-ידי סגן היועץ לענייני תפקידים מיוחדים, אבי ליכט, כי מדובר בשינוי מערכות וכי הדבר אינו ראוי לחקיקה בחוק ההסדרים. "השבתי לו" - סיפר - "אז איך נתת להביא בחוק הסדרים דבר שאינו כלכלי כגון הכנסת ערבי לקק"ל, שזה בסדר, אך גם זה אינו מעניינו של חוק ההסדרים, וכך גם נושאים נוספים. מאותו הרגע שהממשלה יכולה להכניס לחוק ההסדרים גם נושאים שאינם כלכליים, גם לכנסת מותר להביא כאלו. אני מבקש להכניס את זה בחוק ההסדרים, דווקא פה יש הקשר לנושא הכלכלי".

היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק: "בחוק ההסדרים ידינו בכל זאת קלה יותר בפרשנות להכנסת דברים שהם קצת שונים, כי הממשלה עצמה הכניסה נושאים שאין ביניהם כל קשר ולפעמים אפילו לא נושאים כלכליים. כאן הרעיון הוא שחשב משטרת ישראל יהיה ראש אגף התקציבים במשרד לביטחון פנים".

סמנכ"ל תקצוב במשרד לביטחון פנים, דני קריבו, הביע תמיכה ביוזמה, כמו גם השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, בשבוע שעבר: "יש שני בעלי תפקידים חשב וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון ומה שאין שם זה חשב צבא. יש חשב משרד הביטחון אחד ויחיד להבדיל מהמשרד לביטחון הפנים, שבו יש חשב למשטרה, למשרד, לשב"ס וכו'. הכסף של הצבא מנוהל באגף התקציבים במשרד הביטחון וראש אגף התקציבים שם הוא גם יועץ כלכלי לרמטכ"ל". יו"ר ועדת הכספים הגיב: "את זה אני רוצה!". קריבו הוסיף: "על-פי חוק יסודות התקציב השר נושא באחריות לגבי התקציב של המשרד על גופיו וגם קובע מדיניות. התקציב הוא כלי מרכזי למימוש מדיניות בכל משרד, זה הדלק שמאפשר את היישום. ביצוע התקציב שהוא באחריות החשב על-פי הוראות התק"מ הוא גם כלי לפיקוח והוא מבצע את התקציב, חותם על הצ'ק ומוסר לספק. אצלנו המצב שהקשר הזה לא חד-ערכי אלא מפוזר ומבוזר; יש 3 חשבויות ו-3 גורמים שפועלים מול החשב הכללי ומי שבפועל קובע את התיעדוף זה החשכ"ל; כמה למשטרה, לשב"ס וכמה לכמה ולמשרד. הפרקטיקה הזו מביאה אותנו לסוגיות שיש לבחון - אין אופטימיזציה איפה לשים את הכסף 'השולי' ויתכן שאם היה חשב אחד שרואה את כל המערכת היה יודע איך לתעדף טוב יותר. גם המסקנות מהדוח בעקבות אירועי ספטמבר 2000 במגזר הערבי היו ברורות לגבי חשיבות ואחריות השר על המשטרה, והתקציב זה חלק מהגברת הבקרה שלו על הביצוע של המשטרה".

נציגי הממשלה בדיון, למעט חשב משרד הפנים הביעו התנגדות ליוזמה. סגן החשבת הכללית באוצר, יובל רז: "אנחנו מתנגדים מכמה סיבות: חשבות משטרת ישראל מנהלת תקציב של מיליארדים רבים. 110 שוטרים שמנהלים, המון חשבוניות וכד' ומתנהלת במערכת כספית נפרדת מהמשרד לביטחון פנים ולערבב אותן זה ייצור מורכבות ואנחנו לא חושבים שזה נכון. אנחנו מאמינים שנאבד שליטה ובקרה על התקציב. משרד הביטחון וכל גופי הרכש נמצאים בתוך משרד הביטחון וכפופים למנכ"ל. כאן גופי הרכש הם נפרדים הן במשטרה ובן בכבאות. אם רוצים שינוי מבנה ארגוני זה דבר אחר ויש לבחון".

נציגת משרד המשפטים, שרית ולר: "זה לא רק נושא ארגוני אלא שינוי איזונים בין השר למפכ"ל. איזון שמשרת תכלית חשובה ואי-אפשר לקיים דיון ציבורי בשלב הזה של חוק ההסדרים. נקודת האיזון בין השר למשטרה קצת אחרת מאשר במשרד הביטחון. לשר יש אחריות מיניסטריאלית בקביעת המדיניות אך למפכ"ל בביצוע התקציבי. ראוי לקיים דיון ציבורי אך לא בחוק ההסדרים. זה נושא שלעמדתנו יש לו השלכות רוחב ולא מתאים בחוק הסדרים. עדיין מדובר בגורם אכיפת חוק והאיזון בין המפכ"ל לדרג הפוליטי מחייב איזון שלא קיים במערכת הביטחון". גפני השיב לה: "לא מקובל עליי. אתם לא יכולים ביד אחת לאשר חוק הסדרים ומצד שני להתנגד ליוזמה כזו. למה אתם מסכימים ששר הביטחון יחליט על רכש מטוסים ושר לביטחון הפנים לא יחליט בענייני משטרה. הנחת העובדה כאן היא שהמפכ"ל שהוא ממונה הוא צדיק וישר והשר שהוא דמות פוליטית בהכרח הפוך מזה. גם במשרד הביטחון ייתכנו מצבים בעייתיים, כך אירע בין השר אהוד ברק לרמטכ"ל גבי אשכנזי, ושם לא התערבתם. אם החשש שהשר הוא איש פוליטי ולא ייתן כסף לאגף החקירות צריך לומר את זה ואז נדון בכך".

היועץ המשפטי של משטרת ישראל, שאול גורדון: "מאז קום המדינה משטרת ישראל לא דומה לאף גוף ממלכתי אחר, אפילו לא צה"ל. יש חומה בין הדרג בפוליטי המדיני לדרג הביצועי ויש כאן בעיה איפה עובר הגבול בין תפקידו של השר למפכ"ל. החוק אומר שהאחראי לניהול המשטרה כולל תקציבה והוצאותיה הוא המפכ"ל ולא השר. העיקרון הזה של הפרדה הוא ייחודי. אכיפת חוק מסורה לאחריותו של המפכ"ל ומעוגן בחוק ובפסיקה ובתפיסות יסוד. אנחנו מתנגדים באופן נחרץ. מדובר בשינוי מהותי וחוקתי בתפיסה, שמרגע זה אחריות אכיפת החוק היא גם בידי משטרת ישראל וגם בידי גורמים אחרים שיכולים להחליט לאן יילך התקציב".

ח"כ מיקי לוי: "השר הוא איש פוליטי לחלוטין. אם למשל פאינה קירשנבאום הייתה שרת ביטחון הפנים, אולי הייתה מחליטה לא להעביר תקציבים להאזנות ולחקירות. אסור שתהיה התערבות פוליטית במשטרת ישראל".

גפני ציין, לפני שהוא סיכם את הדיון, כי "השר גלעד ארדן לא ביקש ממני לקדם את היוזמה. הבאתי את זה ביוזמתי. אני חושב שאין מצב כזה של חלוקה לצדיקים ורשעים. יכולים להיות נבחרים צדיקים וממונים רשעים והפוך, אך צריך שיהיה מי שבודק את המערכת. אני סבור שצריך פה שידוד מערכות אמיתי. המצב הזה מבחינתי לא יכול להימשך. אם יהיה לי רוב אעביר את זה בחוק ההסדרים ואם לא אניח כהצעת חוק ואקדם את זה. זה לא יירד מסדר היום. הנושא הזה מצריך תיקון".