"הצמיחה של השנים האחרונות שיפרה את מצבם של כל אלו שהשתתפו בכוח העבודה ותרמו להגדלת העוגה, אולם הגידול בעוגה לא התחלק בצורה שוויונית, ולכן לא ניתן להגדיר את הצמיחה שחווינו כ'צמיחה מכלילה': שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, וגם רמת אי-השוויון היא בין הגבוהות המערב" - כך אמרה (יום ד', 30.11.16) נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג בכנס שדרות שנערך במכללת ספיר.

"הגורם שמצמצם בכל המדינות את הפערים בין אי-השוויון בהכנסה ברוטו, לזה בהכנסה נטו, הוא מדיניות הממשלה ל"חלוקה מחדש של ההכנסות" באמצעות מיסים ישירים (פרוגרסיביים) ותשלומי ההעברה, או קצבאות. בישראל, התרומה של אלו - ובפרט של הקצבאות - להקטנת אי-השוויון בהכנסה נטו, נמוכה יחסית" - הבהירה פלוג.

הנגידה דיברה בכנס על מערכת החינוך הישראלית והתייחסה להפער בהישגי התלמידים על-רקע כלכלי שהוא מהגבוהים בעולם. "הישגיהם של תלמידי ישראל הם מהנמוכים במדינות ה-OECD שנדגמו במחקר במתמטיקה ובמדעים. יתר על כן, גם הפערים אצלנו גבוהים במיוחד. פיזור הציונים בקרב מדינות ה-OECD שהשתתפו במדגם הוא מהגבוהים ביותר הן במדעים והן במתמטיקה".

לדבריה, הסיכוי של תלמיד מהרבע התחתון במדד החברתי-כלכלי להגיע להישגים ברבע העליון של ציוני המבחן נמוכים ביותר. כלומר, מערכת החינוך אינה פועלת ליצור העדפה מתקנת שתגביר את שוויון ההזדמנויות.

היא התייחסה גם לקשר שבין מערכת החינוך להכשרה המקצועית בשוק העבודה, ואמרה כי "בוגרי מערכת החינוך בשנים האחרונות, מתאפיינים ברמת מיומנויות בסיסיות ירודות". לדבריה, מערכות החינוך וההכשרה המקצועית אינן מקנות במידה מספקת את המיומנויות הנדרשות להשתלבות מוצלחת של כל חלקי האוכלוסייה בשוק העבודה; מיומנויות אלו נמוכות בהשוואה בינלאומית למרות שפע יחסי בעובדים בעלי השכלה גבוהה.

לדברי פלוג נדרש להגדיל את ההשקעה במערכת החינוך בדגש על הרחבת ההעדפה המתקנת; להגדיל את היקף התכנים הטכנולוגיים במערכת החינוך בכל הדרגים, כולל הנדסאים ומהנדסים. כמו-כן, יש להגדיל את ההשקעה הממשלתית בהכשרה באמצעות סבסוד תוכניות ההכשרה; יש למדוד את האפקטיביות של תוכניות ההכשרה ולעדכן אותן בהתאם ליעילותן ולממצאי המדידה.

"חשוב שנפעל בתחום זה כבר כעת, כדי לקצור את ההישגים בעתיד", הבהירה פלוג בדבריה.