ח"כ שלי יחימוביץ' פנתה (יום ד', 7.12.16) לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר וליו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, נוכח הפרסומים בדבר כוונתה של חברת אלעד נשיונל שבבעלות יצחק תשובה, לצאת לגיוס בישראל על-מנת לממן פעילות נדל"ן בארה"ב. היא כותבת להם: "כידוע, קידם תשובה בעבר הסדר חוב שגרר הפסד של מאות מיליונים בחברת דלק נדל"ן שבשליטתו... יש בידיכם די כלים כדי למנוע ממי שכבר גזל כספי חוסכים לשוב ולגייס מהם כספים כאילו לא קרה דבר, רק משום שעטה תחפושת חדשה ושם חדש, כאילו אין קשר בין תשובה א' לתשובה ב', וכאילו לא היה זה הוא עצמו שביצע מעשים מגונים בכספי החוסכים."

יחימוביץ' גם מצטטת את דברי הביקורת החריפים של שופטת בית המשפט המחוזי אז, ורדה אלשיך, על ההסדר שהושג בשעתו בדלק נדלן, ובו לדברי אלשיך, תשובה "פעל להציל את עורו", וכי ההסדר "מותיר יותר מאשר טעם רע גרידא: ...בעל השליטה, אשר נטען כלפיו כי הבטיח בעבר לתמוך בחברות שבשליטתו, לא רק שמסתתר מאחורי עקרון הישות המשפטית הנפרדת. זאת כאשר נוסף לכך עולות נגדו טענות קשות ביותר, של מהלך הדרגתי מבעוד מועד לניתוק החברה מיתר התשלובת, כמעט בבחינת 'הפרדת הפרה החולה מן העדר', באורח אשר בסופו של יום, הותיר את הנושים וידיהם על ראשם".

יחימוביץ' כותבת כי אומנם הצעת חוק בעניין, שהניחו כמה וכמה חברי כנסת ובהם היא עצמה, טרם חוקקה, אולם לרגולטורים די כלים גם כך לעצור את הגיוס. יחימוביץ' מתכוונת להניח שוב את הצעת החוק, שעליה חתומה בין היתר מי שהיום מכהנת כשרת משפטים, איילת שקד. על-פי הצעת החוק מי שביצע תיספורת, לא יוכל לשוב ולגייס מהציבור בכובעו כבעל שליטה בחברה אחרת, עד תום תקופת הפריסה של ההחזר לחוסכים, ואם גם בוצע קיצוץ בכספי החוסכים, כי אז הוא לא יוכל לגייס במשך עשר שנים מיום הקיצוץ.