"שני ח"כים לא שווים חצי מיקי זוהר"

ביקורת קשה מצד חברי כנסת בוועדת הכספים, בעיקר מהאופוזיציה, על חלוקת כספים במסגרת הסכמים פוליטיים טרם אישור תקציב המדינה. דברי הביקורת נאמרו במסגרת דיוני הוועדה על תקציב המדינה לשנים 2018-2017, שהחלו בערב (יום ב', 19.12.16), לאחר שבחודשיים האחרונים הוועדה סקרה את תקציבי משרדי הממשלה והגופים המסונפים להם. הדיון היה סוער במיוחד עד שיו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, נאלץ להרחיק חברי כנסת מהדיון.

זה התקציב השני שבו אגף התקציבים באוצר פועל בהתאם לנוהל שקבע היועץ המשפטי לממשלה, לפיו ככל שמתקיים הסכם כספי כלשהו בין ראש הממשלה או שר האוצר עם חבר כנסת, או שר לגבי נושא שאינו בתחום אחריות משרדו ושיש לו משמעות תקציבית אגב החקיקה בכנסת, הרי שזה מוגדר 'הסכם פוליטי' וחייב להיות מונח על שולחן ועדת הכספים טרם אישור התקציב.

עם פתיחת הדיונים הסופיים על תקציב המדינה בוועדה, לקראת אישור והעברתו לאישור סופי במליאת הכנסת בהמשך השבוע, הונחו ההסכמים הפוליטיים שסוכמו בין חברי כנסת לאוצר טרם אישור תקציב 2018-2017. מהפירוט בהסכמים עולים סיכומים כספיים בסך עשרות מיליוני שקלים עם חברי כנסת שונים. ההסכמים מופיעים בפורטל ועדת הכספים.

בתחילת הדיון הסבירה סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך, את מה שעומד מאחורי הקיצוצים הרוחביים האחרונים בתקציב 2017, שמגיעים לכדי כ-6 מיליארד שקל ואמרה שהם "נובעים משינויים שהוכנסו לחוק ההסדרים והם בעלי השלכות תקציביות, כגון שינויים בחוק הנוגע למס על הקיבוצים שבעקבות השינויים, ההכנסות ממנו פחתו ב-150 מיליון שקל מ-500 מיליון שקל ל-350 מיליון שקל. כך גם לגבי סוגיות אחרות והסתייגויות שהתקבלו במהלך העבודה על חוק ההסדרים. בנוסף, סיכומים עם המפלגות, שימושים קואליציוניים, שמהותם שינוי סדרי עדיפויות. עתה, כל משרד ממשלתי צריך להחליט איפה הוא מקצץ ולכן עדיין לא הכל מופיע בתקנות המפורטות בספר התקציב. זה תהליך זהה למה שנעשה בכל תקציב מדינה". בכל מקרה אמרה, "לקראת סוף יוני 2017, אנחנו נבדוק אם ההכנסות יעלו על הצפי המחודש עקב שינוי סדרי העדיפויות הנוכחי, נאזן את הקיצוצים הללו".


רכז מאקרו באגף תקציבים באוצר, איתי טמקין: "הממשלה אישרה קיצוץ של 4.5% ואתמול החליטו על עוד 1.3% בינתיים; 5.8% ב-2017. זה אותם שני קיצוצים רוחביים ב-2017. עם כל הקיצוצים הרוחביים והתקציב ל-2017 ול-2018 הגידולים הנומינליים הכי גדולים בשנים האחרונות על-אף הקיצוצים. כל אחוז פחות או יותר 900 מיליון שקל. בסופו של דבר הממשלה החליטה לקחת את הכסף הזה ממקומות מסוימים למקומות אחרים. ההסכמים הקואליציוניים עומדים על 325 מיליון שקל בהתאם לסדרי העדיפויות של ממשלת ישראל שהשתנו. מעבר לזה יש את ההסכמים הפוליטיים".


כאמור הביקורת של חברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה הייתה חריפה במיוחד ושוב ושוב עלתה הטענה, כי מדובר בשוחד פוליטי לצורך השגת תמיכתם של חברי קואליציה בתקציב ובחוק ההסדרים.

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר על המסמך שהונח בפני חברי הכנסת על ההסכמים הפוליטיים: "במסמך ממשלתי זה שוחד פוליטי, לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת, אומרים לח"כ בקואליציה, רק תרים את היד ותקבל כסף. היעדים עוד לא ברורים, קודם כל מבטיחים להם את הכסף ואח"כ מבררים מה יעשו עם הכסף. הבטיחו כספים ליו"ר ועדת הפנים, דודי אמסלם. ח"כ מיקי זוהר הוציא כסף מאגף התקציבים בשביל הצעת חוק שתאסור על פרסומי תועבה, כשלא ברור מהי תועבה בעיניו. אולי אני תועבה בעיניו, אולי שמאלנים, אולי חילול שבת. לא היה כדבר הזה וכבר ראיתי הסכמים קואליציוניים, טינופת כזו עוד לא ראיתי".


ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "כנראה שמיקי זוהר ואורן חזן שווים יותר מ-160 אלף משפחות קשות יום בדיור הציבורי. הכסף הזה הוא כסף לא נקי. נתנו לחברי הכנסת שווי ערך, מיקי זוהר שווה 20 מיליון שקל ואורן חזן שווה 5 מיליון שקל. זה כסף שהם השיגו בצורה מאוד מוזרה. לצרכים בשיקום שכונות לא היה כסף אבל עשרות מיליונים לחברי כנסת יש".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "היו לי דיונים מקצועיים באוצר ואמרו לי תבואי תראי לנו שינויים וצרכים ואני תוהה מה קסמם של חברי הכנסת מיקי זוהר ואורן חזן שקיבלו. מיקי רוזנטל: כל פעם שהצביעו נגד קיבלו כמה מיליונים. מיכאלי: "וגם מוטרדת מהאפליה בתוך הקואליציה ובתוך הליכוד, שני ח"כים לא שווים חצי מיקי זוהר". ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "אני נלחם על צרכים חברתיים חשובים ולא מצליח להוציא סכומים קטנים בהרבה וכאן אני רואה שרכז הקואליציה מקבל תקציב אישי עבור תמיכתו בתקציב וכך גם חברי כנסת אחרים מהקואליציה". ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני): "לפני שנתיים ישבנו כאן בוועדה, היה יו"ר אחר ובמשך שנה התרעתי בפני היועץ המשפטי לממשלה על אי-סדרים בהעברת התקציב ובהעברות התקציביות לגופים שונים שהרבה מהם מהסכמים פוליטיים ללא פרוטוקולים. סכומים שהגיעו במצטבר למיליארדי שקלים ואמרו שבאמצעותם תומכים בפריפריה ואז התברר שלא, אלא כספים למטרות פוליטיות והכל מאחורי גבה של הכנסת. חלק מהדברים הגיעו גם לחקירות משטרה. הכל על חשבון הציבור. כשאני מסתכלת על ההסכמים הפוליטיים אני מתביישת בכנסת, ברשימה הזו נמצאים ח"כים שמסתכלים על זה בגאווה. כמה שווה כל אצבע כאן בוועדה".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "לא מסכימה עם סתיו שפיר שכל הסכם לא סביר כשהמטרות הן ציבוריות. זה מה שאנחנו עושים בכנסת, מתווכחים על משאבים וכסף. מה כן, חברי כנסת פה, לא מצהירים לאילו מטרות זה הולך. המינימום זה שהם יישבו כאן ויסבירו". ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "לפי איזה קריטריון מחליט האוצר מהו הסכם פוליטי ומהו הסכם קואליציוני? לפי מה הוא מחליט מה צריחך להיות מונח כאן ומה לא. לעומת מה שכן מופיע כאן, לא מופיע כאן הכסף עבור חוק מטופש של רחל עזריה מסיעתו של שר האוצר שעלותו 460 מיליון שקל, שמי שתקצר בשבוע את חופשת הלידה תקבל מענק וזה אחרי שפעלנו להאריך את חופשת הלידה. האם כל מה שקשור למפלגה של שר האוצר אינו פוליטי?". ח"כ אלי אללוף (כולנו): "אני מקווה שחברי הכנסת האלה ינתבו את הכסף לילדים בסיכון ולמטרות חברתיות".

היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג: "הסכם פוליטי הוא הסכם שנעשה בין ראש הממשלה או שר האוצר או שניהם עם חברי כנסת או שר, שההסכם אינו נוגע לתקציבים הקשורים בתחומי אחריות משרדו, ושיש להם משמעות כספית, אגב החקיקה בכנסת".

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי: "יש נוהל שנועד בשונה ממה שהיה נהוג בעבר לשים את הסיכומים הפוליטיים שמתקבלים בכנסת אגב החקיקה בצורה מפורטת על השולחן, גם בשנה שעברה ובתחילת ינואר אנחנו מגישים מסמך עם רמת פירוט גבוהה יותר, של 8 ספרות. תפקידינו להנגיש לכם, זה מתאפשר כי קבענו נוהל כזה עם היועץ ואנחנו עומדים בזה".

חרף המחאה של האופוזיציה, הוועדה ממשיכה לדון בהצעת חוק התקציב וכעת עוסקת בהקראת סעיפיו תוך מתן הסברים על-ידי אנשי האוצר. הודעה מקיפה עם פירוט תקציב משרדי הממשלה ורשויות השלטון תפורסם לאחר סיום ההצבעות בהמשך הערב.