|
[צילום: מנדי הכטמן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קובע כי בכל שאלה משפטית שאין לה הכרעה בחקיקה תחול חובה לפנות למקורות מורשת ישראל אולם במהלך השנים בג"ץ העדיף את עקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל וקבע כי אין בחוק זה כדי לחייב פנייה אל עקרונות המשפט העברי.
כעת, מבקשת הממשלה, באמצעות תמיכת ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק שהגישו חברי הכנסת
ניסן סלומינסקי (
הבית היהודי) ואחרים, לפיה יתוקן החוק כך שייכתב במפורש המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של לקונה בחוק.
הצעת החוק מבקשת להקים מכון ממלכתי אשר יעסוק ב"תרגום" ספרות המשפט העברי לעברית עכשווית המובנת לכל, בעיקר בתחום האזרחי. את המכון יקימו משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין. בהנהלת המכון יכהנו שלושה נציגים: נציג משרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין בישראל ושופט בדימוס, אשר ייבחר במשותף על-ידי נציג לשכת עורכי הדין ונציג משרד המשפטים. כמו-כן, שר המשפטים יקבע בתקנות את דרך הקמת המכון וניהולו.
הצעה זו גובשה בסיוע הוועדה למשפט עברי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, ומיזם "צהר לחקיקה", מיזם החקיקה של רבני צוהר.