אלקין מתנגד לפטור ארנונה לבתי מדרש

הצעת חוק שתכליתה למנוע את החרגתם של ישיבות ובתי מדרש מהחוק המקנה פטור מארנונה לבתי תפילה, בתי כנסת, מסגדים וכנסיות, נדונה אחר-הצהריים (ב') בוועדת הכספים. מדובר בהצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת יואב בן-צור (ש"ס) ומנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) ושנועדה להוסיף הבהרה לחוק שחוקק עוד בכנסת ה- 18 אותו יזם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ושמקנה את הפטור מארנונה לבתי תפילה. מיישום החוק הקיים מתברר שרשויות מקומיות אכן פוטרות מארנונה בתי תפילה, אך ירושלים מחריגה מפטור זה בתי מדרש וישיבות. ההצעה הנוכחית קובעת, כי שגם אם מתקיימים במבנה או בחלק ממבנה של בית כנסת שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, לימודי תורה או שימושים נוספים לצרכים הנובעים מקיום התפילה ולימוד התורה, שאינם בגדר פעילות עסקית, לא תוטל ארנונה או אגרה על המבנה.
ח"כ יואב בן צור (ש"ס), כאמור מיוזמי ההצעה הנוכחית: "נוצר אבסורד שבית כנסת שגם לומדים בו, כן צריך לשלם ארנונה. אנחנו מבהירים שהחוק לא יפטור פנימיות, כיתות לימוד או חדרי אוכל במבנים של ישיבות, אלא רק מקומות בהם נוהגים גם להתפלל, בתי מדרש שגם מתפללים וגם לומדים בהם. הפטור לא יחול על שאר המרכיבים של הפנימיות או הישיבות".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "בעקבות החוק שיזמתי עוד בכנסת ה- 18, המציאות היא שבתי כנסת וגם מסגדים וכנסיות, כל בתי התפילה פטורים מארנונה. ראוי שמדינת ישראל תיתן פטור מארנונה למקום תפילה והכנסת אכן החליטה כך וזה חוק. אלא שנוצר מצב שבו אם בבית כנסת נכנסים כמה אנשים ולומדים תורה, מורידים את הפטור. אומנם מקבלים הנחה של 2/3 בארנונה אבל לא פטור כפי שראוי שיהיה. אנחנו מדברים על בתי מדרש ולא על דברים אחרים".

מי שביקש לעכב את קידום הצעת החוק, היה יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד) שאמר: "עיריית ירושלים חלשה תקציבית וסוציו-אקונומית ואי-אפשר להפיל עליה כל הזמן עוד ועוד פטורים מארנונה פטורים שאין להם מימון". ביטן הודיע שהשר לענייני ירושלים, זאב אלקין, פנה אליו בבקשה לעכב את ההצעה והוסיף בעקבות דברים שאמר ח"כ בן-צור, כי לעיריית ירושלים יש הכנסות צפויות ממקורות אחרים, כגון ארנונה כפולה על דירות רפאים: "זה שיש עניינים אחרים שיוסיפו הכנסות לא רלוונטי יש גם ברשויות אחרות מקורות אחרים, אבל פה בירושלים אנחנו כל הזמן נדרשים לסייע ולשפות אותה בעוד תקציבים. אני מבקש לעכב הדיון בחוק עד שנבדוק את זה. לעת עתה ועדת שרים מתנגדת לחוק והשר אלקין הוא חלק מוועדת שרים".

מנהל אגף שומה וגבייה בעיריית ירושלים, משה לוי: "בעקבות התיקון מלפני כשלוש שנים כל בית כנסת שעליו 'התלבשו' בית מדרש וכולל, מקבל פטור מלא, מי שלא מקבל פטור, ישיבות לסוגיהן, שיש שם חלק שהוא בית כנסת מקבל פטור מלא ועל חלקים אחרים פטור חלקי אם משרד הפנים מאשר. המשמעות של הצעת החוק הנוכחית היא הפסד הכנסות לעירייה של כ-35 מיליון ש"ח. האולם המרכזי שלומדים בו משמש קודם כל ללימוד. האולם שמשמש בית כנסת פטור באופן מלא ואילו האולם המרכזי שלומדים בו מקבל פטור חלקי".

דבריו של לוי עוררו תרעומת מצד חברי הכנסת, החל מיו"ר הוועדה גפני, היוזם בן-צור, יעקב אשר ואורי מקלב (יהדות התורה). חברי הכנסת אמרו ללוי: "בכל בית מדרש מקיימים גם תפילות. בית מדרש הוא גם בית כנסת וכך זה בכל בתי המדרש, בכל הישיבות. ההצעה נוגעת רק לבתי המדרש שבהם מתפללים, כלומר אולם בית כנסת שבו גם לומדים תורה. לא כיתות לימוד, לא חדרי אוכל או מעונות. בן-צור: "אני מדגיש שהצעת החוק לא תחול על כיתות לימוד, רק על אולמות בית מדרש ואם צריך נתקן את הנוסח באופן כזה שהדבר יהיה ברור. כל בית כנסת יכול לשמש גם בית מדרש. לא מדבר על חדרי או כיתות לימוד ואל פנימיות". ח"כ אשר: "לשיטתך מר לוי, אם אסור היה להתפלל במקומות הללו, היו צריכים להקים עוד בתי כנסת בירושלים". משה לוי השיב: "מה הבעיה לשים גם ארון קודש בכל כיתת לימוד ואז ליהנות מהפטור?! צריך לראות איך מגדירים בחוק מהו מקום תפילה ולא בדרך שתאפשר להפוך כל חדר או אולם לבית כנסת לצורך ההטבה".

מקלב: "אין לי ביקורת על אנשי עיריית ירושלים, אך הם יותר מחויבים לקופה מאשר לבתי כנסיות ובתי מדרשות. ההתנהלות מול בתי כנסת דווקנית מאוד. יש בתי כנסת ממש, שבגלל שלומדים שם מעת לעת או שיש שם גם כולל, לא מקבלים את הפטור מארנונה. מקיזים את הדם של בתי הכנסת, כי גם לומדים שם. כי כתוב בכניסה אליהם 'בית מדרש'. לעומת זאת, בית כנסת שפתוח פעם בשבוע נהנה מפטור מלא. אך בית כנסת שפתוח 3 פעמים ביום לא מקבל כי גם לומדים שם. הצעת החוק הזו מגיעה מתוך המקרים הללו. תקנו את האבסורד הזה".

ח"כ גפני אמר ללוי: "ח"כ בן-צור מבהיר כאן בוועדה: בית כנסת ורק בית כנסת יהיה פטור. למשל ישיבה בירושלים שיש לה פנימייה או כיתות לימוד לא יהיו בחוק אלא רק אולם בית הכנסת שגם לומדים בו באותה ישיבה.יש כאן ויכוח צר כי חבר הכנסת המציע הסכים שלא יחול על כיתות לימוד או פנימיות, נשאר האולם שבו מתפללים".

יועץ משפטי במשרד הפנים, שחר פרלמוטר: "הנוסח הנוכחי של הצעת החוק לא תואם את כוונת המציע אלא ללימוד במקום תפילה ולכן מציעים לתקן לנוסח כך שישקף את זה".

רכז שלטון המקומי באגף התקציבים במשרד האוצר, אריאל יוצר: "כרגע עיריית ירושלים מתמחרת את החוק ב-35 מיליון ש"ח וכל עוד יש לו עלות תקציבית, אנחנו מתנגדים".

כלכלנית מרכז שלטון מקומי, הילה זהבי-הדר: "אנחנו מתנגדים להצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כעת. עדיין לא ברורה העלות. אם היא תנוסח באופן אחר ויתברר שאין לה עלות זה ישתנה".

יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, קרא בסיכום הדיון ליועצת המשפטית לוועדת הכספים, "לנסח מחדש את הצעת החוק, כך שיהיה ברור שהחוק יחול רק על מקומות התפילה בתוך ישיבות או בתי מדרש ורק על בתי מדרש שיש בהם גם בית כנסת". בנוסף, קרא גפני למנהל אגף השומה בעיריית ירושלים, משה לוי, לשבת עם חברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק, יואב בן-צור ומנחם אליעזר מוזס יחד עם היועצת המשפטית לוועדה על-מנת להגיע לנוסח מוסכם שיאפשר את אישור הצעת החוק וקידומה לקראת הקריאה הראשונה ולאחר-מכן להשלים את העבודה עליה עד לאישורה הסופי. גפני דרש מהם לחזור לוועדה בתוך עשרה ימים עם נוסח מתוקן אותו ניתן יהיה לאשר.