"למה שמתנחל לא יועמד לדין בישראל?"

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ד', 4.1.17) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (פסק דין פלילי של בית משפט צבאי כראיה בהליך אזרחי), התשע"ו-2016 - שיזמה חברת הכנסת ענת ברקו (הליכוד). חמישה ח"כים תמכו בהצעה ושלושה התנגדו.

הצעת החוק קובעת שגם ממצאים ומסקנות שהתקבלו במסגרת פסק דין חלוט שמרשיע נאשם בבית משפט צבאי יהיו קבילים כראיה לכאורה במשפט אזרחי. זאת במטרה לחסוך את זמנם של בית המשפט ושל העדים, ולמנוע דיונים כפולים והכרעות משפטיות סותרות באותו עניין. ההצדקה נעוצה בכך שההרשעה בבית המשפט הוכחה מעבר לכל ספק סביר, בעוד שבהליך האזרחי נטל ההוכחה הוא לפי מאזן ההסתברויות.

ח"כ ברקו: "מערכת המשפט באיו"ש קיימת ומוכרת כחלק מהשלטון הישראלי ב-48 השנים האחרונות והיא עונה על כל הקריטריונים. החוק הכרחי להקל ולו במעט על הסבל שעוברים קורבנות הטרור ומשפחותיהם. אין בהצעת החוק כל סיפוח או כל שינוי סטטוס של בתי המשפט באיו"ש, אלא הכרה בתוצרי השיפוט הללו. הצעת החוק קובעת שגם פסקי דין פלילי שניתנו בבית המשפט באיוש יהיו כבילים כראייה בהליך אזרחי".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "חוץ מהנימוק ההומניטרי שרוצים להקל על הקורבנות, איזה טעמים משפטיים יש כאן? ישראל תומכת בקורבנות ומשלמת פיצויים. צריך לומר את האמת - כאן לא רוצים לקחת את פסקי הדין אלא כאשר תובעים גם את הרש"פ, ואני שואל איך אפשר לחייב משפטית משהו בו הרש"פ לא הייתה צד? מגיעים עם פסק דין חלוט של הרשעה במעשה ואז יחילו אחריות חלקית או מלאה על מישהו אחר".

ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני): "האם נלקחה בחשבון העובדה שיש כאן יחסי כובש-כבוש?. הרציונל הוא להשוות בין ישראלי לפלשתיני, אבל האם אין הרעה כלפיו? אם שתי האינסטנציות כל-כך דומות אז מדוע מתנחל שעבר עבירה בשטחים לא מועמד לדין בישראל? הצעת החוק תביא להספחה של השטחים בסופו של דבר ולכן אבקש שהמטרה הזו תובהר בחוק".

עו"ד ענת אסיף גיל ממשרד המשפטים: "הרציונל הוא שהממצאים שנקבעו בבית המשפט אחד יכולים לשרת בית המשפט שני. החשש לגבי מי שלא היה צד להליך הפלילי אינו שונה בהליך פלילי שבתוך ישראל, בו ניתן להשתמש כדי לתבוע לפי כללים נזיקיים". עוד ציינה כי "אפשר לכתוב בסעיף נפרד, שיש הכרה בפסק דין חלוט שניתן באיו"ש מבלי שתהיה זו הרחבה של המושג בית המשפט בישראל".

סגן פרקליט איו"ש, שגיא ליכטמן: "יש היום חוסר שוויון בין ישראלים לפלשתינים כאשר ישראלי שעבר עבירה גם באיו"ש לעולם יישפט בישראל ולכן הפלשתיני יוכל לתבוע אזרחית. התיקון יאפשר לחסוך הליך כפול ומהותו היא יכולת פסק דין פלילי לעבור בדלתות המשפט האזרחי. הפסיקה באיו"ש היא זרה מהותית, אך של מערכת דומה מבחינת הרציונאלים ומבחינת מערכת דיני הראיות".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אנושית והומנית יש כאן צדק הבעיה היא השאלה האם זה מקרב אותנו לסיפוח וכן החוק הבינ"ל. האם בכך שלראשונה באים ואומרים בחוק שבי"ד ישראלי רואה בפס"ד כאילו הוא ישראלי, אנחנו לא פוגעים בפרשנות שניתנה עד היום ע"י מערכת המשפט?" סגן פרקליט איו"ש שגיא ליכטמן השיב לה כי התיקון מחזק את ההכרה של כל מערכת ברעותה, שקיימת תמיד. עו"ד ענת אסיף גיל ממשרד המשפטים הוסיפה כי הצעת החוק לא מכילה את הדין הישראלי באיו"ש ולא מרחיבה את הגדרת בית המשפט בישראל". ח"כ גרמן אמרה כי לאור התשובות שקיבלה לא תתנגד ולא תגיש הסתייגויות.

יו"ר הישיבה, ח"כ בני בגין: "לא מדובר בהספחה או סיפוח אלא באפשרות להחיל את המשפט השיפוט והמינהל של המדינה על כל חלק של ארץ ישראל שהממשלה תקבע בצו לפי התיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט מיוני או יולי 1967. על-פי חוות דעת של היועמ"ש זמיר בשעתו, זו הסיבה שהכנסת נזקקה לחוק מיוחד להחלת השיפוט והמינהל לגבי רמת הגולן".

חמישה ח"כים תמכו בהצעת החוק: בני בגין, ענת ברקו (הליכוד), אורי מקלב (יהדות התורה), טלי פלוסקוב (כולנו) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס). שלושה ח"כים התנגדו: אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), זוהיר בהלול, ומרב מיכאלי (המחנה הציוני). בתום הצבעה הגיש ח"כ סעדי רביזיה שנדחתה ברוב של שישה ח"כים מול חמישה.