מחלוקת פומבית חריפה פרצה בשבוע האחרון בין שר האוצר
משה כחלון ושר השיכון
יואב גלנט. הנושא: האם לממש את ההחלטה וההסכמים, להביא לארץ שש חברות בנייה זרות, או לוותר על הסיכומים ועל החברות.
כחלון, שהוא גם יו"ר רשות מקרקעי ישראל, אמר בשבוע שעבר (ים ג', 3.1.17), בפגישה בת"א עם קבלנים ויזמים בכירים, בנוכחות עיתונאים: "אנחנו עומדים לחתום על הסכם עם ממשלת סין, להביא 20 אלף פועלי בניין. אז נוכל אולי לוותר על העסקה עם שש החברות הזרות". בכך הגיב שר האוצר על ביקורת חריפה בנושא הבאת החברות הזרות, שהשמיעו באותה פגישה יזמים בכירים.
שר השיכון יואב גלנט אמר לעומת זאת, (יום ב'): "בידינו רשימה של 29 חברות בנייה זרות, היכולות לבנות בישראל., בשלב ראשון נביא לארץ שש חברות בנייה, חמש מסין ואחת מפורטוגל. אם הדבר יידרש, נביא את יתר החברות". גם גלנט דיבר בפומבי, בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
נראה, שלכל שר יש חלקת אלוהים קטנה משלו. מי שממריץ את כחלון הוא
אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור במשרדו. יצחקי הוא מאמין גדול בחשיבות הבאתם של 20,000 פועלי בניין לעבודות רטובות, כלומר בניית השלד. יצחקי נוסע כל העת למזרח אירופה, לסין ולמדינות אחרות, כדי לגייס עובדים. יצחקי שכנע את כחלון שזה מה שחשוב.
לגלנט, לעומת זאת, חשוב המכרז שהוציא משרדו לפני תשעה חודשים, להבאת שש חברות בנייה זרות. הדגש הוא על החברות ושיטות הבנייה שלהן, ולא על העובדים. גלנט הקים ועדה פנימית שבדקה עשרות חברות, בחרה ב-29 הטובות, ומתוכן ב-6 הטובות ביותר. לגבי גלנט, שש חברות זה בטוח, והן יעבדו לצידם של 20,000 הפועלים שיגיעו מסין. אולי, אומר גלנט, אף נגדיל את מספר החברות הזרות, דבר שכחלון אינו מוכן לשמוע עליו.
אפשר להבין את גלנט, כי זהו ההישג הממשי היחיד שלו עד היום בנושא הגדלת הצע הדירות.
אז יהיו שש חברות זרות או לא יהיו? מי שיכריע עשוי להיות אולי שר הפנים
אריה דרעי, הממונה על רשות האוכלוסין וההגירה. דרעי הוא שמחליט, על-פי החוק, אם ולמי לתת התרי כניסה לארץ, לכמה זמן, לאיזו מטרה ובאלו תנאים.