מסתמן: מדדים לקיום בכבוד של חייבים <br>

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה (יום ד', 18.1.17) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016. הצעת החוק נועדה להסדיר בצורה מקיפה את מכלול ההיבטים הקשורים בהסדרת עניינם של חברות ויחידים שהם "חדלי פירעון" אשר האמצעים הכספיים העומדים לרשותם אינם מספיקים לתשלום כל חובותיהם. בדיון היום התמקדה הוועדה בין היתר בסעיף הקובע כללים לחישוב דמי המחיה. זאת על-מנת ליצור אחידות ושוויון בין החייבים ולאפשר קביעת דמי מחיה על יסוד כלים סטטיסטיים אחידים. כללים אלו אף אמורים להפחית את ההתדיינויות הרבות המוקדשות לנושא ומטילות עומס על המערכת.
בהצעת החוק לא מוגדרים דמי המחיה בכבוד אליהם מכוון החוק, וכן לא דרך החישוב אותה צפוי השר לקבוע בכללים. עם זאת, דברי ההסבר להצעת החוק מפנים לדוח הוועדה לבחינת תוכנית הפירעון בהליך פשיטת הרגל בראשות פרופ' רון חריס- "ועדת חריס", שהוסמכה על-ידי הכונס הרשמי להמליץ על פרמטרים אחידים לגיבוש תוכנית פירעון אישי לחייב המצוי בפשיטת רגל, כתנאי לקבלת הפטר, ועל פרמטרים מובנים לחישוב דמי המחיה. הדוח הוגש לשרת המשפטים ביום בסוף 2015.

פרופ' חריס שעמד בראש "ועדת חריס": יש פה הזדמנות ייחודית לסיים את הצעת החוק. כשמסתכלים על יחידים יש שנים סוגים- כאלו שניהלו עסק או נתנו ערבויות לעסק שנוהל כחברה ועם השנים יש יותר ויותר חדלות פירעון צרכנית של אנשים שלא מצליחים לאזן הוצאות והכנסות ואלו הליכים פשוטים כי אין הרבה מה למצות לגביהם בנכסים. הבנו גם שהמצב הנוכחי לא טוב כי אנשים בקצה כמו נאמנים, עובדי כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) מקבלים החלטות ללא התמונה הכללית שלא הייתה הבניית חשיבה בחקיקה. לכן הצענו לחשוב על הבניות של חשיבה על מחיה מבוססת כבוד ומיצוי כושר ההשתכרות של חייבים. מה שהכי חשוב הוא לצאת לדרך. כל התחלה של החוק תהיה טובה יותר מהמצב הקיים. גם בדין החדש תהיה זו הבנייה מאוד בסיסית לשיקול הדעת של בית המשפט. ברור שתוך עבודה על הפיילוט נראה שיש להגדיר שונה חלק מהנתונים שחשבנו ולכן לא נכון לקבוע יותר מדי דברים באופן חזק בחקיקה הראשית ולהשאיר מקום בחקיקה המשנית.

בנוסף, יש טעם לחקור את הנסיבות בהן אדם כשל ונפל לחוב רק כל עוד זה עוזר לנושים, למעט כאשר מדובר בעבירות פליליות". עוד אמר כי "ההנחה הבסיסית היא שחייב שלוקחים נכסיו מה שנותר הוא פוטנציאל ההשתכרות ואת זה אפשר למצות בעיקר באמצעות תמריצים. ככל שיש יותר פושטי רגל, המפתח הוא מיצוי ההשתכרות".

לשאלת יושב-ראש הישיבה ח"כ מיכאלי ביחס למדדים, אמר: "הבנו שקו העוני הוא לא פתרון כי הוא קו יחסי ולא קו מוחלט. המנגנון משלב מה שנקראה לנו נדרש לקיום הבסיסי ולצרכי החייב וכן מה שנדרש מעבר לתזונה הבסיסית של החייב. חשוב לנסות להגיע לכך שלא יידרש ניהול מקרו של החייבים. החייב יירד ברמת חייו בכמה עשירונים אך לא יגיע בהכרח לעשירון הכי נמוך, כי בדרך כלל הוא לא התחיל שם. לא מצפים ממנו להיות עני מרוד".

פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הראשי: "ברובד הראשון יש לקבוע ביטחון תזונתי הולם ועליו שכבה של הוצאות למחיה נורמאלית עבור צרכים חינוכיים, צרכי ביטוח ועוד. המקור של הנתונים מבוסס על נתוני הלשכה לסטטיסטיקה. על זה מבצעים את עיבוד הנתונים של הרכב התא המשפחתי- כמה נפשות יש מעל ומתחת לגיל 18, מצב משפחתי של המפרנסים- חיים יחד או בנפרד, אזור מגורים, עלויות שכר דירה ועוד נתונים אוביקטיביים ככל האפשר. זה סך ההוצאות הנדרשות לחיים נורמליים בחברה הישראלית. ביחס למיצוי כושר ההשתכרות אמר כי "שוב יהיה חתך לפי גיל, אזור מגורים, השכלה ועוד נתונים סטטיסטיים. ברור שבראשית תהליך זה יכול להיות גדול על אדם שאיבד מקום עבודתו ולכן הוועדה המליצה לתת חסד של חצי שנה בו עוד לא יידרש למיצוי השתכרות, אלא להסתגל למצב ולהגיע להשתכרות טובה יותר. הדבר נעשה במדורג ולא באבחת סכין".

אוריאל לדרברג, מנכ"ל עמותת פעמונים: "רצינו למנוע התעסקות בלק ג'ל של האישה ולקבוע בדרך יותר אוביקטיבית ולא סובייקטיבית. עדיין יש חישוב הוצאות ייחודיות בגין תרופות, נסיעות לעבודה ומימון ילדים במעונות שמוסיפים אותם בהפחתה של ההוצאות מההכנסה. בנוסף, הוועדה נתנה המלצה לליווי כלכלי והדרכה להשתכרות, למציאת עבודה, לשירות התעסוקה ועוד. ככל שנוכל להביא את החייב לשיקום כלכלי ולקיחת אחריות גם החוב ישולם. זה לא רק מקל, יש גם גזרים. אנחנו מנסים להחזיר את החייב למעגל החיים ובכך להחזיר את החוב".

עו"ד ספי זינגר ממשרד המשפטים: "החוק לקח את עקרונות המלצות הוועדה והשלב הבא יהיה לקחת מחשבון ולהפכו לתקנות שיובאו לאישור ועדת החוקה, זאת בתום הפיילוט המתרחש היום".

פרופ' שלום לרנר מאיגוד הבנקים: "חייב שנקלע להליכים לא צריך להיות עני מרוד אבל לא צריך להישאר באותה רמת חיים. אדם חייב לרדת ברמת החיים, לא להיות עני אבל בהחלט לרדת. לא להיענש אבל לדעת ששיקום חייו הוא לא המטרה היחידה של החוק. יש עוד מטרה שלעיתים מוצנעת של החזר חוב לנושים".
ח"כ מיכאלי: בירכה את משרד המשפטים על "הצעד שיש לו חשיבות אדירה". היא ביקרה את דבריו של פרופ' לרנר ואמרה כי "אין ויכוח על הצורך בהחזרת כספים לחייבים אבל אל תתפלא "שקולות החייבים יהיו רמים כאשר כל ההחלטות וחוקי ההוצאה לפועל לדורותיהם נוסחו בידי בעלי ההון ודאגו רק לצורכיהם מאחר שכל האחרים היו תלויים בהם".

נירה שלו מארגון ידיד: "אחד החידושים החשובים הוא שיקום כלכלי והרעיון שלא רואים בחובות פגם מוסרי. אחד הביטויים הגדולים לכך הם הגדרות דמי המחייה וכושר ההשתכרות ולכן יש משמעות אדירה בהגדרת המושגים הללו- הם שיקבעו אם יקבל הפטר ועוד. לא כתוב איך ייקבעו דמי המחיה. כמו-כן, יש כמה חזקות שאפשר כבר לאמץ לחוק מתוך דוח חריס- כמו קידם הוודאיות והצפיות של מי שנכנס לתהליך- שיידע למה אפשר לצפות". יעל קדם מארגון ידיד הוסיפה כי "דוח חריס מגדיר לראשונה מה המשמעות של להתקיים בכבוד. להשאיר אמירה עמומה למושג בחוק זה יהיה בעייתי".