המדינה תציג ארבעה נימוקים עיקריים לאימוץ הסדר הטיעון עם הרב יונה מצגר - מעריכים גורמים משפטיים המכירים את התיק. הרב הראשי לשעבר הודה (יום ב', 30.1.17) בקבלת שוחד בסך 5 מיליון שקל, ובשבוע הבא (8.1.17) יבקשו הצדדים משופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, לאמץ את ההסדר ולגזור עליו 3.5 שנות מאסר.

כפי שנכתב ב-News1, על פניו ההסדר עם מצגר מקל מאוד, ביחס לענישה שנפסקה - כולל בידי בית המשפט העליון - במקרי שוחד הנראים חמורים פחות מבחינת סכומי השוחד ומעמדם של מקבליו. אולם הגורמים המשפטיים מעריכים, כי למדינה יהיו ארבעה נימוקים עיקריים לאימוץ ההסדר, מעבר לנימוק המקובל של חיסכון בזמן שיפוטי ניכר:

1. ענישה פיסקלית מכבידה. מצגר הסכים לשלם 5 מיליון שקל (כולל בשומה האזרחית על הכנסות השוחד). במקרים קודמים לא הייתה ענישה כה כבדה, המגיעה למלוא סכום השוחד.

2. הודאה. המדינה רואה חשיבות רבה בכך שנאשם כה בכיר מודה בפה מלא בעבירות כה חמורות, וזאת בעוד ברוב המקרים הקודמים - העונשים ניתנו רק לאחר מיצוי מלוא ההליכים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.

3. חלוף הזמן. מצגר סיים את תפקידו כרב הראשי - ואת קבלת השוחד - לפני 3.5 שנים. פרק הזמן שחלף עד למתן גזר הדין בעניינו הוא קצר בהרבה מאשר ברוב פרשות השוחד בפרט ועבירות צווארון לבן בכלל. הגורמים המשפטיים אומרים, כי המדינה ראתה חשיבות רבה בכך שהענישה תהיה מיידית, ולא לאחר משפט שיימשך מספר שנים "כאשר איש בכלל לא יזכור מי זה מצגר".

4. ליבת העבירות. מצגר הודה בקבלת שוחד במסגרת משרתו, אך לא בליבת תפקידו. מדובר בתשלומים תמורת הפניות לגיורים בחו"ל והשתתפות באירועים, וכן בגזירת "עמלות" מתרומות שגייס לטובת עמותות. המדינה סבורה, כי יש להבחין בין מעשים אלו לבין ליבת תפקידו (למשל: כשרות, שמיטה, הסמכת רבנים ועוד). במקרים בהם הענישה הייתה חמורה יותר, דובר על מעשים שהיו בליבת התפקיד ואשר לרוב כללו סטייה מן השורה.