השופטים יגאל מרזל, יעל וילנר ויוסף אלרון מובילים בדירוג בלעדי של News1, הבודק את התערבותו של בית המשפט העליון בשנים 2016-2014 בפסקי הדין של המועמדים להצטרף לשורותיו. האחרונים בדירוג הם השופטים רות רונן, מנחם פינקלשטיין ומיכל אגמון-גונן.

הוועדה לבחירת שופטים אמורה לבחור בסוף החודש ארבעה שופטים לבית המשפט העליון - המספר הגבוה ביותר של נבחרים בבת אחת מזה שנים רבות. בפני הוועדה מונחים שמותיהם של 28 מועמדים, מתוכם 20 שופטים מחוזיים - ובהם מתמקד הדירוג המובא כאן.

הבדיקה נועדה לבחון בצורה אמפירית וסטטיסטית את טיב הפסיקה של השופטים המחוזיים המועמדים לבית המשפט העליון. היא מתבססת על ההנחה, כי הכרעות בית המשפט העליון בערעורים משקפות בצורה המקצועית והאוביקטיבית ביותר את טיב הפסיקה במחוזי, מסיבות שדומה שאין צורך להסביר.

הבדיקה כללה רק פסקי דין בהם נדונו הערעורים לגופם, ולא החלטות לדחות בקשות ערעור בגלגול שלישי - גם אם לעיתים הוסיפו שופטי העליון כמה הערות לגופם של דברים. פסקי הדין שנבדקו כוללים, מלבד הכרעות ישירות בערעורים, גם כאלו בהם הערעור נדחה לגופו ללא דיון של ממש (בעיקר מכוח סמכותה של ערכאת הערעור לאמץ במלואו את פסק דינה של הערכאה הדיונית).

עוד נכללו הכרעות בערעורים על החלטות השופטים שלא לפסול את עצמם, והכרעות בערעורים על הארכות מעצר עליהן החליטו שופטי המחוזי. כאשר הוגש ערעור פלילי רק על גזר הדין, נבדקה תוצאתו כמו כל ערעור אחר - למרות שבבסיסו הוא היה רק על חלק מפסק הדין שניתן במחוזי.

חשוב לציין, כי חלק משמעותי מפסקי הדין שהוכרעו בעליון, ניתנו במחוזי בהרכבים בהם היו חברים המועמדים לשפיטה בעליון. הבדיקה כוללת גם פסקי דין אלו, משום שכל שופט אחראי בצורה מלאה לכל פסק דין, גם אם הוא לא כתב את כולו או אפילו חלק ממנו. לעומת זאת, לא נכללו פסקי דין בהם התקבלו ערעורים בצורה חלקית ביותר (למשל: הפחתת שיעור הפיצוי לקורבן בתיק פלילי).

שיטת הבדיקה היא מתן ניקוד לערעורים שהתקבלו בצורה מלאה או חלקית. ניתן היה כמובן לבצע אותה גם בצורה הפוכה - מתן ניקוד לערעורים שנדחו - אך דרך זו הייתה מסורבלת יותר ומוליכה בסופו של יום לאותן מסקנות. לכל ערעור שהתקבל במלואו ניתנו ארבע נקודות, ולכל ערעור שהתקבל בצורה חלקית - נקודה אחת. ניקוד כפול ניתן לתיקי פשע חמור ולפסקי דין מרכזיים בתחום האזרחי ובתחום המינהלי.

מספר הערעורים של כל שופט שנדונו בעליון משתנה בצורה קיצונית, דבר שחייב שקלול של הניקוד. העליון דן ב-62 ערעורים על השופט דוד מינץ, ורק ב-13 ערעורים על השופטת תמר בזק-רפפורט. כיוון שכך, חולק הניקוד שהתקבל (כפי שהוסבר לעיל) במספר הערעורים שנדונו ונקבע הציון המשוקלל (הניקוד הוכפל בעשר מטעמי נוחות). מאחר שמדובר בערעורים שהתקבלו, הרי שככל שהניקוד נמוך יותר - הדירוג של השופט גבוה יותר.

לצד הניקוד המשוקלל, מובא גם שיעור ההתערבויות בפסקי הדין של השופטים המועמדים. שיעור זה נבחן בצורה גורפת, ללא אבחנה בין קבלת הערעור במלואו לבין קבלתו באופן חלקי. למרות שקיים מיתאם בין הדירוג לבין הניקוד לבין הדירוג לפי שיעור ההתערבות, הוא אינו מלא - ולפיכך הדירוג לפי שיעור ההתערבות מובא בנפרד (ראו מסגרת).