בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מרגישות העצמה אצל מעסיק חילוני
|
נשים חרדיות במקומות עבודה הטרוגניים: מרוצות מן היחס של המעסיקים וסביבת העבודה, מתמודדות עם הקשיים, ומעצימות את זהותן
|
סביבת עבודה מכבדת [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מחקר ראשוני ואיכותני שנערך ע"י חוקרת המכון החרדי למחקרי מדיניות יהודית מילצקי, מציג תמונה מקיפה בדבר חוויותיהן של נשים חרדיות המועסקות בסביבת עבודה הטרוגנית בה מרבית העמיתים אינם חרדים. ממצאי המחקר מעלים תמונה חיובית העולה מדיווחיהן של הנשים שהשתתפו במחקר: רובן המכריע ציינו שהן מרוצות ממקום העבודה שלהן באופן כללי, ואף הופתעו לטובה ביחס לחששותיהן המוקדמים, ממאמציהם ומנכונותם של המעסיקים להתאים עבורן את התנאים והאווירה בסביבת העבודה. ממצא נוסף העולה מדיווחיהן של הנשים שהשתתפו במחקר הוא התחזקות והתעצמות הזהות האישית והדתית כתוצאה מההתמודדות עם האתגרים שזימנה להן סביבת העבודה. המחקר נעשה על-רקע התפתחות שוק התעסוקה החרדי והשיעורים הגבוהים של נשים חרדיות המשמשות כמפרנסות עיקריות (ואפילו יחידות) במשק הבית. כתוצאה מכך, נשים חרדיות פורצות את גבולות המגזר ובוחרות למצוא את פרנסתן במקומות עבודה שאינם משתייכים באופן מובהק למגזר החרדי. נשים אלו חוות את הפער שבין המגזרים השונים, ומהוות גשר למפגש בלתי אמצעי עם המגזר הכללי. מטבע הדברים, קיים חשש רחב וכתמים ציבוריים שונים כתוצאה מהמפגש הזה. המחקר התבסס על ראיונות פרטניים ומעמיקים עם 22 נשים העובדות במקומות עבודה הטרוגניים. הן השיבו לשאלות ספציפיות ושיתפו באופן פתוח את עורכת המחקר בחוויותיהן האישיות מסביבת העבודה. החוקרת מילצקי בדקה את האתגרים הזהותיים והקונקרטיים עמן הנשים החרדיות מתמודדות, מהן האסטרטגיות להתמודדות עם המתח שנוצר מחיים בשני עולמות תרבותיים, ומהן ההשפעות של התהליכים הללו על הנשים. ממצאי המחקר מעידים כי החששות המוקדמים אצל הנשים החרדיות בטרם החלו לעבוד מחוץ למגזר התבדו, הן הופתעו וגילו סביבה מכבדת ומכילה שקיבלה אותן והתאימה את עצמה גם בפן החברתי וגם בפן המעשי. הנשים תיארו את ההפתעה שהייתה להן לנוכח המאמצים של המעסיקים ועמיתיהן לעבודה על-מנת להתאים את תנאי הסביבה והאווירה עבורן, בין אם הן היו חרדיות יחידות בסביבת עבודתן, ובין אם היו חלק מקבוצה. נשים רבות אף ציינו שפתרון הבעיות המעשיות לרוב לא הייתה כרוכה במאמצים רבים, והן נתקלו בנכונות ורצון טוב מצד המעסיק או העמיתים. הנושאים העיקריים אותם תארו הנשים כבעיות מעשיות אותן הן בקשו לפתור נגעו לבעיות בנושאי כשרות, צניעות, תכנים ואווירה מותאמת וכדומה. הנשים תיארו כיצד נכונות של המעסיקים והעמיתים במקום העבודה פתרה בעיות בקלות רבה. אחת המשתתפות במחקר סיפרה שהמנהלת נוהגת לפנות אליה לפני שהיא קונה כיבוד לאירועי הרמת כוסית שנערכים במקום העבודה על-מנת לתאם אתה שהאוכל המוגש יהיה בכשרות מותאמת, והיא לא תיאלץ להימנע מטעימת הכיבוד. אישה נוספת תיארה כיצד שינו בעלי המשרד את הנעילה בדלת על-מנת למנוע בעיות הלכתיות של "יחוד" שהיו עלולות לצוץ. ממצא מפתיע נוסף העולה מתיאוריהן של הנשים שהשתתפו במחקר מצביע על התעצמות הזהות האישית והדתית של נשים אלו דווקא אל מול התמודדותן עם הקונפליקטים האישיים הנובעים מסביבת העבודה החילונית. מדיווחיהן של הנשים ניתן לראות תהליכי בירור והעמקת הזהות, חידוד חשיבות החינוך החרדי, העצמת ערכים של חיי המשפחה וגידול הילדים כערך עליון וחשיבות השמירה על הילדים מפגעי הטכנולוגיה. "המחקר שעשינו צמח כמענה לצורך משמעותי שעלה מהשטח, להתייחס לתופעה המתרחבת של נשים חרדיות העובדות בסביבת עבודה מעורבת", מספרת החוקרת מילצקי. "למרות שהוא מחקר גישוש ראשוני, עולות מתוכו תובנות חשובות על הפוטנציאל הכלכלי הגדול הטמון במקומות עבודה רבים מחוץ לקהילה החרדית. פוטנציאל זה כרוך אומנם באתגרים ודורש הכנה מוקדמת ורכישת כלים מתאימים להתמודדות, אבל הרווח האפשרי הוא הדדי - גם למשק הבית החרדי ולנשים המפרנסות, וגם למעסיקים. מהמחקר עולה החשיבות של התייחסות ברמת המדיניות הארצית לתופעה, וממצאיו יכולים לשמש בסיס לאפיקי פיתוח ותמיכה נדרשים, הן ברמת הנשים החרדיות והן ברמת המעסיקים".
|
תאריך:
|
02/02/2017
|
|
|
עודכן:
|
02/02/2017
|
|
עידן יוסף
|
מרגישות העצמה אצל מעסיק חילוני
|
|
ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה”ל קיימה (יום ה', 2.2.17) דיון בנושא ירידה במוטיבציה לשירות קרבי בקבוצות האיכות הגבוהות. בדיון נחשף כי בעקבות היחס שגילה הפיקוד הבכיר בצה"ל לחייל היורה בחברון, אלאור אזריה, חלה ירידה משמעותית באמון שנותנים חיילים בשירות קרבי במפקדיהם.
|
|
|
סגן נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, אילן סופר, צפוי להתמנות לשופט בבית הדין הארצי לעבודה. סופר הוא המועמד היחיד לתפקיד זה, אשר יאויש ב-21.3.17 בידי הוועדה לבחירת שופטים.
|
|
|
חברת וי-בוקס, בבעלות היזם יעקב גורסד, מכרה עוד לפני תחילת הבנייה 100 מתוך 194 דירות שתבנה במגדל בן 41 קומות שתבנה בבת ים. הבנייה מתחילה בימים אלו, לאחר שהעירייה הוציאה היתר בנייה.
|
|
|
קרן ריאליטי, בראשות מיקי ורדי, תרכוש מחברת נכסי פישמן 70% ממגרש בן 37 דונם באזור התעשיה אזור. היא תשלם 105 מיליון שקל. התמורה תשמש לפירעון חלק מחובותיו הגדולים של פישמן לבנק לאומי, שיש לו שיעבוד על הקרקע. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, אישר (יום ה', 2.2.17) את העסקה. זהו מימוש נוסף של נכסי אליעזר פישמן ומשפחתו.
|
|
|
נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דחתה (יום ה', 2.2.17) את בקשתה של יושב-ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון, לאסור זמנית על בנימין נתניהו לקבל החלטות בשורה של נושאים מרכזיים בתחום התקשורת.
|
|
|
|
|
|
יורם אטינגר
מפער של 6 לידות לטובת הפריון הערבי בשנות ה-60' לשוויון של 3.11 לידות לאישה ב-2015, ומאז שיעור הפריון היהודי גבוה מהערבי
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|