נשקל איחוד הגבלת האתרים עם חוק הפייסבוק

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה (יום ד', 8.2.17) לדון בהצעת חוק הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ז-2017, להכנתה לקריאות שנייה ושלישית. הצעת החוק פוצלה מהצעת חוק המקורית להגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון מס' 2), התשע"ד-2014 והיא כוללת את המישור האינטרנטי המייצר הסדר חדשני בחקיקה הישראלית, שמטרתו להיאבק בפשיעה חמורה באינטרנט באמצעות הגבלת גישה לאתרי אינטרנט שמתבצעות בהם עבירות מסוימות: ארגון או עריכת הימורים בלתי חוקיים הקשורים לפעילותו של ארגון פשיעה; פרסום תועבה המציג קטינים - פדופיליה; ומכירת סמים מסוכנים. הצעת החוק קובעת לראשונה בחקיקה הסדר המחייב ספקי אינטרנט (הגוף עמו מתקשר הלקוח כדי לקבל שירותי אינטרנט) להגביל הספקת תוכן אינטרנטי למשתמשים שלהם. לפי הצעת החוק, בית המשפט יוכל להורות לספקים לחסום גישה לאתר אינטרנט; להוריד אתר אינטרנט מהשרת; להורות לשירות איתור אינטרנטי להוריד את תוצאות החיפוש. בנוסף, בית המשפט יוכל לתת צו אם "אתר האינטרנט הוא של ארגון טרור והגבלת הגישה חיונית למניעת המשך פעילותו באמצעות האתר". הפרה של צו תהווה עבירה שלצדה עונש של שנתיים מאסר.

יו"ר הישיבה, ח"כ אורי מקלב: "זו חקיקה חדשנית שכמעט לא הייתה כמותה. אנחנו יודעים למנוע גישה למקומות פיזיים והשאלה אם אפשר גם למקומות וירטואליים. גם אם האפקטיביות נמוכה אבל ניצור מצב שהחוק ישפיע על 1000 בני נוער מזדמנים שלא יגיעו לאתרים, זה רווח ולכן יש לבדוק איך להוריד את רמת הפגיעה". עוד אמר כי שוחח עם השר לביטחון הפנים שאמר כי ישקול לכלול גם את חוק הפייסבוק ולשלבו בחוק.

ח"כ ענת ברקו (הליכוד) אמרה כי שאלת האפקטיביות היא החשובה. "הסרת תוצאות חיפוש נשמעת יעילה בשילוב אפשרות לחסימה".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "מדובר בהצעת חוק חריגה שאין לה מקבילות במדינות דמוקרטיות אחרות. יש פה פגיעה קשה בזכויות יסוד של חופש ביטוי ומידע כשהתועלת לא ברורה. כמובן שרוצים למגר את העבירות של זנות, הימורים וסמים אבל אם יש 40 אתרים שמוכרים סמים לא צריך חוק כדי לחסום אותם. הבעלים צריכים להיות מאחורי סורג ובריח ולא להסתפק בחסימה שיעקפו אותה. הוא ביקש לבחון שילוב של "חוק הפייסבוק" כדי לייצר משהו כולל יותר.

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): הצטרפה לבקשת הח"כים לכלול את "חוק הפייסבוק" וביקשה להוסיף עבירות שסירבו לדבריה להוסיף עד כה בנוגע למאבק בזנות.

רביד דקל ממשרד המשפטים התייחסה לבקשות הח"כים לשלב את "חוק הפייסבוק" ואמרה כי "קונספטואלית יש הבדל משמעותי, כי השאלה מה אתה מסיר ואיזה עבירות משמשות בסיס להסרה. חוק הפייסבוק מדבר על ביטויים שיש בהם סכנה וכאן המבחן שונה".

תת-ניצב גדי סיסו סגן ראש אגף החקירות במשטרה: "עם ישראל אוהב להמר. בעשור האחרון יש עלייה מדאיגה מאוד של אלפים שחיים במעגלי הימורים. יש 50 אתרי הימורים פעילים אליהם נחשפים עשרות אלפים ברשת הווירטואלית שיש לנו קושי אכיפתי להתמודד איתם. המשטרה רואה בחוק הזה, מעבר לאכיפה כלי מניעתי. אדם שרוצה להיכנס לאתר הימורים בלתי חוקיים יראה הודעה שהאתר נסגר בגלל פעילות בלתי חוקית ברשת. זה נותן מענה לאנשים המזדמנים. ביחס לחשש לעקיפת החסימות - ההגבלה לא באה לתת מענה לכל המתוחכמים, כמו בעולם הפיזי - בבית מוגן. אדם שמבצע עקיפה מגביר את היכולת שלנו לפעול פלילית כי הוא מבסס מודעות לעבירה. זה מכיל עליו את האחריות הפלילית באופן יותר מובהק".

סגן-ניצב מאיר חיון ראש יחידת סייבר במשטרה: אין ספק שאם נפנה לבעל אתר ונבקשו להסיר זה הכלי האפקטיבי אבל המציאות היא שרוב האתרים בכלל נמצאים בחו"ל. אנחנו מתוסכלים כי מגיעים אזרחים להתלונן על אתרים ואין לנו יכולת לפעול מול אתרים שבארצות מסוימות הם חוקיים, או שלא מעניין אותם סרטון של ילדה שילד העלה תמונת עירום שלה באתר פורנוגרפיה ענק ולכן חסימת הגישה נחוצה. אין לנו יומרות לחשוב שהחסימה תהיה מלאה. כנראה שהפדופילים יגיעו לשם ואולי גם הילד שיקליד בגוגל "איך עוקפים" יגיע אבל הוא יהיה מודע לכך שהוא מבצע עבירה. לגבי החשש מנזק לאתרים אחרים בעת חסימות- בית המשפט יכריע במקרה שיובא לפניו שאם תתבצע חסימה זה יפגע באתר למכירת פרחים בברזיל אבל אלו יהיו מקרים בשוליים".

פרופ' יובל שביט חוקר אינטרנט: "מי שמאוד רוצה יגיע. עקיפת DNS פשוטה יחסית אבל היא קפיצה מחשבתית. האינטרנט הולך לכיוון המוצפן כך שיהיה יותר ויותר קשה למצוא תוכן ולחסום אותו כך שבעשור הקרוב החוק יהיה אפקטיבי ובטווח הארוך אני לא צופה טובות".

עו"ד אורי סבח מהאגודה לזכויות האזרח: "התועלת נמוכה והנזק עלול להיות גדול מדי. לא צריך לחפש חסימת DNS כשאפשר להוריד דפדפן פשוט שיכולים לגלוש דרכו. אנחנו פותחים בסיס לצנזורה של אתרי אינטרנט בגלל הכלי ואנחנו מוטרדים מהתוספת של אתר שהוא לטרור. יש כאן פתח שבראיות חסויות מעמד צד אחד ייחסמו אתרים שלא נדע למה נחסמו".

ראומה שלזינגר מהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הביעה מחאה על כך שעבירות רבות נלוות לזנות לא נכללות בחוק. "670 אתרי זנות פועלים כיום והם שער הכניסה העיקרי לצעירים לזנות". עו"ד דקל השיבה כי אין מחלוקת שנכון יהיה למנוע גישה לאתרים כאלו אבל רשימת העבירות שהמטה העביר מבחינת היסוד העובדתי לא יכולה להיכלל כשצריך לפרש ולבדוק את יסודות העבירה האם הן ייתכנו באינטרנט.

עו"ד מיטל שוורץ מאיגוד האינטרנט הישראלי: "החקיקה לא ממש תעזור לפתור את הבעיות. החסימה לא יעילה וקלה לעקיפה. אתר סדרות נחסם בצו בית המשפט בשל הפרת זכויות יוצרים ותוך כמה שעות נפתח בכתובת IP אחרת וזה הפך למרדף שבו הוא חסום שעה אחת ביום ונפתח בכל היתר. בנוסף, לא בטוח שבתי המשפט יבינו מספיק טכנולוגית כדי להציע חסימה מינימלית". תנ"צ סיסו הגיב לדבריה: "המשטרה תופסת את כל הפורצים? במרוץ החיים שצד אחד רוצה לבצע והשני רוצה למנוע את החופש לעולם תהיה ריצה ואיש לא אומר שהאפקטיביות תהיה 100% אבל עדיין יהיה כלי משמעותי שישיג תוצאה".

לשאלת ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מדוע החוק גורף ביחס לאתרי הימורים והאם הוא כולל גם צפייה באתר הימורים כמו זה שפועל במערכת הבחירות בארה"ב, לצורך לימוד, השיב עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה: "ככל שיש אתר הימורים בארץ הוא לא חוקי. כשהאתר יושב בחול-וארגון ההימורים מתבצע בכל מדינה בה מתבצע ההימור יש שאלה אם לאסור זאת. ח"כ זנדברג השיבה כי "החוק נועד לטפל במניעת ביצוע עבירות ולא בתופעה הזו של חסימה מילדים. אין חוק בישראל שאוסר צפייה באתר שמבצע הימורים ואם תחסמו את האתר זו תהיה פגיעה כשלא ברורה התועלת". עו"ד ויסמונסקי השיב כי לפי הפסיקה, האתר ייחסם כי העבירה מתבצעת בטריטוריה הישראלית.